1 Mosebok 50
1 Då föll Josef ned över sin faders ansikte och grät över honom och kysste honom.
| ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו |
2 Och Josef bjöd läkarna som han hade i sin tjänst att de skulle balsamera hans fader; och läkarna balsamerade Israel.
| ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל |
3 Därtill åtgingo fyrtio dagar; så många dagar åtgå nämligen för balsamering. Och egyptierna begräto honom i sjuttio dagar.
| וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום |
4 Men när gråtodagarna efter honom voro förbi, talade Josef till Faraos husfolk och sade: "Om jag har funnit nåd för edra ögon, så framfören till Farao dessa mina ord:
| ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם--דברו נא באזני פרעה לאמר |
5 Min fader har tagit en ed av mig och sagt: 'När jag är död, begrav mig då i den grav som jag har låtit gräva åt mig i Kanaans land.' Så låt mig nu fara ditupp och begrava min fader; sedan skall jag komma tillbaka igen."
| אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת--בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי--ואשובה |
6 Farao svarade: "Far ditupp och begrav din fader, efter den ed som han har tagit av dig."
| ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך |
7 Då for Josef upp för att begrava sin fader, och med honom foro alla Faraos tjänare, de äldste i hans hus och alla de äldste i Egyptens land,
| ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים |
8 därtill allt Josefs husfolk och hans bröder och hans faders husfolk; allenast sina kvinnor och barn, och sina får och fäkreatur lämnade de kvar i landet Gosen.
| וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם--עזבו בארץ גשן |
9 Och med honom foro ditupp både vagnar och ryttare; och det var en mycket stor skara.
| ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד |
10 När de nu kommo till Goren-Haatad, på andra sidan Jordan, höllo de där en mycket stor och högtidlig dödsklagan, och han anställde en sorgefest efter sin fader i sju dagar.
| ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים |
11 Och när landets inbyggare, kananéerna, sågo sorgefesten i Goren-Haatad, sade de: "Det är en högtidlig sorgefest som egyptierna här hålla." Därav fick stället namnet Abel-Misraim; det ligger på andra sidan Jordan.
| וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן |
12 Och hans söner gjorde med honom såsom han hade bjudit dem:
| ויעשו בניו לו--כן כאשר צום |
13 hans söner förde honom till Kanaans land och begrovo honom i grottan på åkern i Makpela, den åker som Abraham hade köpt till egen grav av hetiten Efron, gent emot Mamre.
| וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי--על פני ממרא |
14 Och sedan Josef hade begravit sin fader, vände han tillbaka till Egypten med sina bröder och alla dem som hade farit upp med honom för att begrava hans fader.
| וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו |
15 Men när Josefs bröder sågo att deras fader var död, tänkte de: "Kanhända skall Josef nu bliva hätsk mot oss och vedergälla oss allt det onda som vi hava gjort mot honom."
| ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו |
16 Därför sände de bud till Josef och läto säga: "Din fader bjöd oss så före sin död:
| ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר |
17 'Så skolen I säga till Josef: Käre, förlåt dina bröder vad de hava brutit och syndat, i det att de hava handlat så illa mot dig.' Förlåt alltså nu din faders Guds tjänare vad de hava brutit." Och Josef grät, när de läto säga detta till honom.
| כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו |
18 Sedan kommo ock hans bröder själva och föllo ned för honom och sade: "Se, vi vilja vara tjänare åt dig."
| וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים |
19 Men Josef sade till dem: "Frukten icke. Hållen I då mig för Gud?
| ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני |
20 I tänkten ont mot mig, men Gud har tänkt det till godo, för att låta det ske, som nu har skett, och så behålla mycket folk vid liv.
| ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב |
21 Frukten därför nu icke; jag skall försörja eder och edra kvinnor och barn." Och han tröstade dem och talade vänligt med dem.
| ועתה אל תיראו--אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם |
22 Och Josef bodde kvar i Egypten med sin faders hus; och Josef blev ett hundra tio år gammal.
| וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים |
23 Och Josef fick se Efraims barn till tredje led; också av Makir, Manasses son, föddes barn i Josefs sköte.
| וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה--ילדו על ברכי יוסף |
24 Och Josef sade till sina bröder: "Jag dör, men Gud skall förvisso se till eder, och föra eder upp från detta land till det land som han med ed har lovat åt Abraham, Isak och Jakob."
| ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב |
25 Och Josef tog en ed av Israels barn och sade: "När nu Gud ser till eder, fören då mina ben härifrån."
| וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה |
26 Och Josef dog, när han var ett hundra tio år gammal. Och man balsamerade honom, och han lades i en kista, i Egypten.
| וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים |
