Höga Visan 2
1 »Jag är ett ringa blomster i Saron, en lilja i dalen.»
| אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ |
2 »Ja, såsom en lilja bland törnen, så är min älskade bland jungfrur.»
| כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ |
3 »Såsom ett äppelträd bland vildmarkens träd, så är min vän bland ynglingar; ljuvligt är mig att sitta i dess skugga, och söt är dess frukt för min mun.
| כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ |
4 I vinsalen har han fört mig in, och kärleken är hans baner över mig.
| הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ |
5 Vederkvicken mig med druvkakor, styrken mig med äpplen; ty jag är sjuk av kärlek.»
| סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ |
6 Hans vänstra arm vilar under mitt huvud, och hans högra omfamnar mig.
| שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ |
7 Jag besvär eder, I Jerusalems döttrar, vid gaseller och hindar på marken: Oroen icke kärleken, stören den icke, förrän den själv så vill.
| השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ |
8 Hör, där är min vän! Ja, där kommer han, springande över bergen, hoppande fram på höjderna.
| קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ |
9 Lik en gasell är min vän eller lik en ung hjort. Se, nu står han där bakom vår vägg, han blickar in genom fönstret, han skådar genom gallret.
| דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ |
10 Min vän begynner tala, han säger till mig: »Stå upp, min älskade, du min sköna, och kom hitut.
| ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
11 Ty se, vintern är förbi, regntiden är förliden och har gått sin kos.
| כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ |
12 Blommorna visa sig på marken, tiden har kommit, då vinträden skäras, och turturduvan låter höra sin röst i vårt land.
| הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ |
13 Fikonträdets frukter begynna att mogna, vinträden stå redan i blom, de sprida sin doft. Stå upp, min älskade, min sköna, och kom hitut.
| התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ |
14 Du min duva i bergsklyftan, i klippväggens gömsle, låt mig se ditt ansikte, låt mig höra din röst; ty din röst är så ljuv, och ditt ansikte är så täckt.»
| יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ |
15 Fången rävarna åt oss, de små rävarna, vingårdarnas fördärvare, nu då våra vingårdar stå i blom.
| אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ |
16 Min vän är min, och jag är hans, där han för sin hjord i bet ibland liljor.
| דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ |
17 Till dess morgonvinden blåser och skuggorna fly, må du ströva omkring, lik en gasell, min vän, eller lik en ung hjort, på de kassiadoftande bergen.
| עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ |
