Psaltaren 66
1 För sångmästaren; en sång, en psalm. Höjen jubel till Gud, alla länder;
| למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל-הארץ |
2 lovsjungen hans namns ära, given honom ära och pris.
| זמרו כבוד-שמו שימו כבוד תהלתו |
3 Sägen till Gud: Huru underbara äro icke dina gärningar! För din stora makts skull visa dina fiender dig underdånighet.
| אמרו לאלהים מה-נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך |
4 Alla länder skola tillbedja och lovsjunga dig; de skola lovsjunga ditt namn. (Sela)
| כל-הארץ ישתחוו לך--ויזמרו-לך יזמרו שמך סלה |
5 Kommen och sen vad Gud har gjort; underbara äro hans gärningar mot människors barn.
| לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על-בני אדם |
6 Han förvandlade havet till torrt land; till fots gingo de genom floden; då gladdes vi över honom.
| הפך ים ליבשה--בנהר יעברו ברגל שם נשמחה-בו |
7 Genom sin makt råder han evinnerligen, hans ögon giva akt på hedningarna; de gensträviga må icke förhäva sig. (Sela)
| משל בגבורתו עולם-- עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל-ירימו (ירומו) למו סלה |
8 Prisen, I folk, vår Gud, och låten hans lov ljuda högt;
| ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו |
9 ty han har beskärt liv åt vår själ och har icke låtit vår fot vackla.
| השם נפשנו בחיים ולא-נתן למוט רגלנו |
10 Ty väl prövade de oss, o Gud, du luttrade oss, såsom silver luttras;
| כי-בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף-כסף |
11 du förde oss in i fängelse, du lade en tung börda på vår rygg;
| הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו |
12 du lät människor fara fram över vårt huvud, vi måste gå genom eld och vatten. Men du har fört oss ut och vederkvickt oss.
| הרכבת אנוש לראשנו באנו-באש ובמים ותוציאנו לרויה |
13 Så kommer jag då till ditt hus med brännoffer, jag vill infria mina löften till dig,
| אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי |
14 dem till vilka mina låppar öppnade sig, och som min mun uttalade i min nöd.
| אשר-פצו שפתי ודבר-פי בצר-לי |
15 Brännoffer av feta får vill jag frambära åt dig, med offerånga av vädurar; jag vill offra både tjurar och bockar. (Sela)
| עלות מיחים אעלה-לך עם-קטרת אילים אעשה בקר עם-עתודים סלה |
16 Kommen och hören, så vill jag förtälja för eder, I alla som frukten Gud, vad han har gjort mot min själ.
| לכו-שמעו ואספרה כל-יראי אלהים אשר עשה לנפשי |
17 Till honom ropade jag med min mun, och lovsång var redan på min tunga.
| אליו פי-קראתי ורומם תחת לשוני |
18 Om jag hade förehaft något orätt i mitt hjärta, så skulle Herren icke höra mig.
| און אם-ראיתי בלבי-- לא ישמע אדני |
19 Men Gud har hört mig, han har aktat på mitt bönerop.
| אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי |
20 Lovad vare Gud, som icke har förkastat min bön eller vänt ifrån mig sin nåd!
| ברוך אלהים-- אשר לא-הסיר תפלתי וחסדו מאתי |
