< Psaltaren 132 >

1 En vallfartssång. Tänk, HERRE, David till godo, på allt vad han fick lida,
שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃
2 han som svor HERREN en ed och gjorde ett löfte åt den Starke i Jakob;
אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃
3 »Jag skall icke gå in i den hydda där jag bor, ej heller bestiga mitt viloläger,
אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃
4 jag skall icke unna mina ögon sömn eller mina ögonlock slummer,
אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃
5 förrän jag har funnit en plats åt HERREN, en boning åt den Starke i Jakob.»
עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃
6 Ja, vi hörde därom i Efrata, vi förnummo det i skogsbygden.
הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃
7 Låtom oss gå in i hans boning, tillbedja vid hans fotapall.
נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃
8 Stå upp, HERRE, och kom till din vilostad, du och din makts ark.
קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃
9 Dina präster vare klädda i rättfärdighet, och dina fromma juble.
כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃
10 För din tjänare Davids skull må du icke visa tillbaka din smorde.
בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃
11 HERREN har svurit David en osviklig ed, som han icke skall rygga: »Av ditt livs frukt skall jag sätta konungar på din tron.
נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃
12 Om dina barn hålla mitt förbund och hålla mitt vittnesbörd, som jag skall lära dem, så skola ock deras barn till evig tid få sitta på din tron.
אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃
13 Ty HERREN har utvalt Sion, där vill han hava sin boning.
כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃
14 Detta är min vilostad till evig tid; här skall jag bo, ty till detta ställe har jag lust.
זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃
15 Dess förråd skall jag rikligen välsigna, åt dess fattiga skall jag giva bröd till fyllest.
צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃
16 Dess präster skall jag kläda i frälsning, och dess fromma skola jubla högt.
וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃
17 Där skall jag låta ett horn skjuta upp åt David; där har jag rett till en lampa åt min smorde.
שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃
18 Hans fiender skall jag kläda i skam, men på honom skall hans krona glänsa.» Se Horn i Ordförkl.
אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃

< Psaltaren 132 >