Psaltaren 132
1 En vallfartssång. Tänk, HERRE, David till godo, på allt vad han fick lida,
| שיר המעלות זכור-יהוה לדוד-- את כל-ענותו |
2 han som svor HERREN en ed och gjorde ett löfte åt den Starke i Jakob;
| אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב |
3 »Jag skall icke gå in i den hydda där jag bor, ej heller bestiga mitt viloläger,
| אם-אבא באהל ביתי אם-אעלה על-ערש יצועי |
4 jag skall icke unna mina ögon sömn eller mina ögonlock slummer,
| אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה |
5 förrän jag har funnit en plats åt HERREN, en boning åt den Starke i Jakob.»
| עד-אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב |
6 Ja, vi hörde därom i Efrata, vi förnummo det i skogsbygden.
| הנה-שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי-יער |
7 Låtom oss gå in i hans boning, tillbedja vid hans fotapall.
| נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו |
8 Stå upp, HERRE, och kom till din vilostad, du och din makts ark.
| קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך |
9 Dina präster vare klädda i rättfärdighet, och dina fromma juble.
| כהניך ילבשו-צדק וחסידיך ירננו |
10 För din tjänare Davids skull må du icke visa tillbaka din smorde.
| בעבור דוד עבדך-- אל-תשב פני משיחך |
11 HERREN har svurit David en osviklig ed, som han icke skall rygga: »Av ditt livs frukt skall jag sätta konungar på din tron.
| נשבע-יהוה לדוד אמת-- לא-ישוב ממנה מפרי בטנך-- אשית לכסא-לך |
12 Om dina barn hålla mitt förbund och hålla mitt vittnesbörd, som jag skall lära dem, så skola ock deras barn till evig tid få sitta på din tron.
| אם-ישמרו בניך בריתי-- ועדתי זו אלמדם גם-בניהם עדי-עד-- ישבו לכסא-לך |
13 Ty HERREN har utvalt Sion, där vill han hava sin boning.
| כי-בחר יהוה בציון אוה למושב לו |
14 Detta är min vilostad till evig tid; här skall jag bo, ty till detta ställe har jag lust.
| זאת-מנוחתי עדי-עד פה-אשב כי אותיה |
15 Dess förråd skall jag rikligen välsigna, åt dess fattiga skall jag giva bröd till fyllest.
| צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם |
16 Dess präster skall jag kläda i frälsning, och dess fromma skola jubla högt.
| וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו |
17 Där skall jag låta ett horn skjuta upp åt David; där har jag rett till en lampa åt min smorde.
| שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי |
18 Hans fiender skall jag kläda i skam, men på honom skall hans krona glänsa.» Se Horn i Ordförkl.
| אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו |
