Psaltaren 120

1 En vallfartssång. Jag ropar till HERREN i min nöd, och han svarar mig.

שיר המעלות אל-יהוה בצרתה לי-- קראתי ויענני

2 HERRE, rädda min själ från lögnaktiga läppar, från en falsk tunga.

יהוה--הצילה נפשי משפת-שקר מלשון רמיה

3 Varmed bliver du lönad, både nu och allt framgent, du falska tunga?

מה-יתן לך ומה-יסיף לך-- לשון רמיה

4 Jo, med en våldsverkares skarpa pilar och med glödande ginstkol.

חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים

5 Ve mig, att jag måste dväljas i Meseks land och bo ibland Kedars hyddor!

אויה-לי כי-גרתי משך שכנתי עם-אהלי קדר

6 Länge nog har min själ måst bo ibland dem som hata friden.

רבת שכנה-לה נפשי-- עם שונא שלום

7 Jag själv håller frid, men säger jag blott ett ord, äro de redo till strid.

אני-שלום וכי אדבר המה למלחמה