Sakaria 4
1 Och Ängelen, som med mig talade, kom igen, och väckte mig, lika som en af sömn uppväckt varder.
| וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃ |
2 Och han sade till mig: Hvad ser du? Men jag sade: Jag ser, och si, der stod en ljusastake, allersamman af guld, med en skål ofvanuppå, der sju lampor på voro, och ju sju slefvar vid ena lampo;
| ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃ |
3 Och tu oljoträ dernär; ett på högra sidona vid skålena, den andra på den venstra.
| ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃ |
4 Och jag svarade, och sade till Ängelen, som med mig talade: Min Herre, hvad är detta?
| ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃ |
5 Och Ängelen, som med mig talade, svarade, och sade till mig: Vetst du icke hvad detta är? Jag sade: Nej, min Herre.
| ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃ |
6 Och han svarade, och sade till mig: Det är Herrans ord om Serubbabel: Det skall icke ske igenom någon här, eller magt; utan igenom min Anda, säger Herren Zebaoth.
| ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃ |
7 Ho äst du, stora berg, som dock for Serubbabel en slättmark varda måste? Och han skall lägga den första stenen, så att man ropa skall: Till lycko, till lycko!
| מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ |
8 Och Herrans ord skedde till mig, och sade:
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
9 Serubbabels händer hafva grundat detta huset, hans händer skola ock fullkomnat; på det I förnimma skolen, att Herren Zebaoth mig till eder sändt hafver.
| ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃ |
10 Ty ho är den, som dessa ringa dagar föraktar; i hvilkom man dock skall glädja sig, och se murlodet uti Serubbabels hand, med de sju, som Herrans ögon äro, de der öfver hela landet löpa?
| כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃ |
11 Och jag svarade, och sade till honom: Hvad äro dessa tu oljoträn, på högra och venstra sidone vid ljusastakan?
| ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃ |
12 Och jag svarade annan gång, och sade till honom: Hvad äro de två grenarna af oljoträn, som stå vid de två gyldene ljusa näporna, der man med af tager?
| ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ |
13 Och han sade till mig: Vetst du icke hvad de äro? Jag sade: Nej, min Herre.
| ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃ |
14 Och han sade: Det äro de tu oljobarn, som stå när honom, som råder öfver allt landet.
| ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃ |
