Sakaria 2
1 Och jag hof min ögon upp, och si, en man hade ett mätesnöre i handene.
| ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ |
2 Och jag sade: Hvart går du? Men han sade till mig: Till att mäta Jerusalem, och se huru bredt och långt det vara skall.
| ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ |
3 Och si, Ängelen, som med mig talade, gick ut; och en annar Ängel gick ut emot honom;
| והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ |
4 Och sade till honom: Löp bort, och tala till den unga mannen, och säg: Jerusalem skall besuttet varda utan murar, för mycket folks och fäs skull, som derinne vara skall.
| ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ |
5 Och jag vill, säger Herren, vara en eldsmur deromkring; och skall vara der inne, och bevisa mig härliga derinne.
| ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ |
6 O, o, flyr utu nordlandet, säger Herren; ty jag hafver förstrött eder uti fyra väder under himmelen, säger Herren.
| הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ |
7 O, Zion, du som bor när dottrene Babel, fly.
| הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ |
8 Ty så säger Herren Zebaoth: Han hafve sändt mig till Hedningarna, som eder beröfvat hafva; deras magt hafver en ända i den eder rörer, han rörer hans ögnasten.
| כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ |
9 Ty si, jag vill upphäfva mina hand öfver dem, att de skola varda dem ett rof, som dem tjent hafva; att I skolen förnimma att Herren Zebaoth mig sändt hafver.
| כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ |
10 Fröjda dig, och var glad, du dotter Zion; ty si, jag kommer, och vill bo när dig, säger Herren.
| רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ |
11 Och på den tiden skola månge Hedningar gifva sig intill Herran, och skola vara mitt folk; och jag skall bo när dig, att du skall förnimma, att Herren Zebaoth mig till dig sändt hafver.
| ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ |
12 Och Herren skall ärfva Juda för sin del, uti de helga landena; och skall åter utvälja Jerusalem.
| ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ |
13 Allt kött vare stilla för Herranom; ty han är uppstånden ifrå sitt helga rum.
| הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ |
