< Psaltaren 79 >

1 En Psalm Assaphs. Gud, Hedningarna äro in i ditt arf fallne; de hafva orenat ditt helga tempel, och af Jerusalem stenhopar gjort.
מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך-- טמאו את היכל קדשך שמו את-ירושלם לעיים
2 De hafva gifvit dina tjenares lekamen foglomen under himmelen till att äta, och dina heligas kött djuromen på markene.
נתנו את-נבלת עבדיך-- מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו-ארץ
3 De hafva utgjutit deras blod omkring Jerusalem, såsom vatten; och der var ingen, som begrof.
שפכו דמם כמים--סביבות ירושלם ואין קובר
4 Vi äre vårom grannom till en försmädelse vordne; till spott och hån dem som omkring oss äro.
היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו
5 Herre, huru länge vill du så allstings vred vara; och ditt nit, såsom en eld, brinna låta?
עד-מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו-אש קנאתך
6 Utgjut dina grymhet öfver Hedningarna, de dig intet känna, och uppå de Konungariken, som ditt Namn intet åkalla.
שפך חמתך-- אל הגוים אשר לא-ידעוך ועל ממלכות-- אשר בשמך לא קראו
7 Ty de hafva uppätit Jacob, och hans hus förödt.
כי אכל את-יעקב ואת-נוהו השמו
8 Tänk icke uppå våra förra missgerningar. Förbarma dig öfver oss snarliga, ty vi äre fast eländige vordne.
אל-תזכר-לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך-- כי דלונו מאד
9 Hjelp du oss, Gud vår hjelpare, för dins Namns äros skull; fräls oss, och förlåt oss våra synder, för ditt Namns skull.
עזרנו אלהי ישענו-- על-דבר כבוד-שמך והצילנו וכפר על-חטאתינו למען שמך
10 Hvi låter du Hedningarna säga: Hvar är nu deras Gud? Låt hämnden öfver dina tjenares blod, som utgjutet är, kunnig varda, ibland Hedningarna, för vår ögon.
למה יאמרו הגוים-- איה אלהיהם יודע בגיים (בגוים) לעינינו נקמת דם-עבדיך השפוך
11 Låt för dig komma de fångars suckande; efter din stora arm behåll dödsens barn.
תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך--הותר בני תמותה
12 Och vedergäll vårom grannom sjufaldt uti deras sköte deras försmädelse, der de dig, Herre, med försmädt hafva.
והשב לשכנינו שבעתים אל-חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני
13 Men vi, ditt folk och din fosterfår, tackom dig evinnerliga, och förkunnom ditt lof förutan ända.
ואנחנו עמך וצאן מרעיתך-- נודה לך לעולם לדר ודר-- נספר תהלתך

< Psaltaren 79 >