Psaltaren 62

1 En Psalm Davids, för Jeduthun, till att föresjunga. Min själ väntar allenast i stillhet efter Gud, den mig hjelper.

למנצח על-ידותון-- מזמור לדוד ב אך אל-אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי

2 Ty han är min tröst, min hjelp, mitt beskärm; att intet ondt skall omstörta mig, ehuru stort det ock är.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא-אמוט רבה

3 Huru länge gån I så alle enom efter; att I mågen dräpa honom, såsom en lutande vägg, och en remnad mur?

עד-אנה תהותתו על-איש-- תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה

4 De tänka allenast, huru de måga förtrycka honom; vinnlägga sig om lögn, gifva god ord; men i hjertana banna de. (Sela)

אך משאתו יעצו להדיח-- ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו-סלה

5 Men min själ väntar allenast efter Gud; ty han är mitt hopp.

אך לאלהים דומי נפשי כי-ממנו תקותי

6 Han är min tröst, min hjelp, och mitt beskärm, att jag icke faller.

אך-הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט

7 När Gudi är min salighet, min ära, mins starkhets klippa; mitt hopp är till Gud.

על-אלהים ישעי וכבודי צור-עזי מחסי באלהים

8 Hoppens uppå honom alltid; I folk, utgjuter edor hjerta för honom. Gud är vårt hopp. (Sela)

בטחו בו בכל-עת עם-- שפכו-לפניו לבבכם אלהים מחסה-לנו סלה

9 Men menniskorna äro dock ju intet; de myndige fela ock. De väga mindre än intet, så månge som de äro.

אך הבל בני-אדם-- כזב בני-איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד

10 Förlåter eder icke uppå orätt och öfvervåld; håller eder icke till sådant, det intet värdt är. Faller eder rikedom till, så lägger icke hjertat deruppå.

אל-תבטחו בעשק ובגזל אל-תהבלו חיל כי-ינוב-- אל-תשיתו לב

11 Gud hafver ett ord talat; det hafver jag ofta hört, att Gud allena mägtig är.

אחת דבר אלהים--שתים-זו שמעתי כי עז לאלהים

12 Och du, Herre, äst nådelig; och lönar hvarjom och enom såsom han förtjenar.

ולך-אדני חסד כי-אתה תשלם לאיש כמעשהו