Psaltaren 55
1 En undervisning Davids, till att föresjunga på strängaspel. Gud, hör mina bön, och fördölj dig icke för mitt bedjande.
| למנצח בנגינת משכיל לדוד ב האזינה אלהים תפלתי ואל-תתעלם מתחנתי |
2 Akta uppå mig, och hör mig, huru jämmerliga jag klagar och gråter;
| הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה |
3 Att fienden så ropar, och den ogudaktige tränger; ty de vilja komma mig på skada, och äro mig svårliga vrede.
| מקול אויב--מפני עקת רשע כי-ימיטו עלי און ובאף ישטמוני |
4 Mitt hjerta ängslas i mitt lif, och dödsens fruktan är fallen uppå mig.
| לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי |
5 Fruktan och bäfvande är mig uppåkommet, och grufvelse hafver öfverfallit mig.
| יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות |
6 Jag sade: O! hade jag vingar såsom dufvor, att jag måtte flyga, och någorstäds blifva;
| ואמר--מי-יתן-לי אבר כיונה אעופה ואשכנה |
7 Si, så ville jag draga mig långt bort, och blifva i öknene. (Sela)
| הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה |
8 Jag ville skynda mig, att jag måtte undkomma för storm och oväder.
| אחישה מפלט לי-- מרוח סעה מסער |
9 Gör, Herre, deras tungor oens, och låt dem förgås; ty jag ser orätt och trätor i stadenom.
| בלע אדני פלג לשונם כי-ראיתי חמס וריב בעיר |
10 Sådant går dag och natt allt omkring, innan hans murar; möda och arbete är derinne.
| יומם ולילה--יסובבה על-חומתיה ואון ועמל בקרבה |
11 Orätten regerar derinne; lögn och bedrägeri vänder intet igen uppå hans gator.
| הוות בקרבה ולא-ימיש מרחבה תך ומרמה |
12 Om min fiende skämde mig, ville jag det lida; och om min hatare trugade mig, ville jag gömma mig bort för honom.
| כי לא-אויב יחרפני ואשא לא-משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו |
13 Men du äst min stallbroder, min skaffare, och min kände vän.
| ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי |
14 Vi, som vänliga omginges inbördes med hvarannan, vi vandrade i Guds hus tillhopa.
| אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש |
15 Döden öfverfalle dem, och fare sig lefvande uti helvetet; ty all skalkhet är uti deras hop. (Sheol h7585)
| ישימות (ישי מות) עלימו--ירדו שאול חיים כי-רעות במגורם בקרבם (Sheol h7585) |
16 Men jag vill ropa till Gud, och Herren skall hjelpa mig.
| אני אל-אלהים אקרא ויהוה יושיעני |
17 Om afton, morgon och middag vill jag klaga och gråta; så skall han höra mina röst.
| ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי |
18 Han förlöser mina själ ifrå dem som vilja till verka med mig, och skaffar henne ro; ty de äro många emot mig.
| פדה בשלום נפשי מקרב-לי כי-ברבים היו עמדי |
19 Gud skall hörat, och späka dem, den alltid blifver. (Sela) Ty de vända sig icke, och frukta Gud intet;
| ישמע אל ויענם-- וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים |
20 Ty de lägga sina händer uppå hans fridsamma, och ohelga hans förbund.
| שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו |
21 Deras mun är halare än smör, och hafva dock örlig i sinnet; deras ord äro lenare än olja, och äro dock bar svärd.
| חלקו מחמאת פיו-- וקרב-לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות |
22 Kasta dina omsorg uppå Herran, han skall försörja dig; och skall icke låta den rättfärdiga i oro blifva till evig tid.
| השלך על-יהוה יהבך-- והוא יכלכלך לא-יתן לעולם מוט-- לצדיק |
23 Men Gud, du skall nederstörta dem uti den djupa kulona; de blodgiruge och falske skola icke komma till sin halfva ålder; men jag hoppas uppå dig.
| ואתה אלהים תורדם לבאר שחת-- אנשי דמים ומרמה לא-יחצו ימיהם ואני אבטח-בך |
