Psaltaren 32

1 En undervisning Davids. Säll är den, hvilkom öfverträdelsen förlåten är, dem synden öfverskyld är.

לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃

2 Säll är den menniska, som Herren icke tillräknar missgerning; i hvilkens anda ingen falskhet är.

אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃

3 Ty då jag ville förtigat, försmäktade min ben, genom min dagliga gråt.

כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃

4 Ty din hand var dag och natt svår på mig, så att min vätska borttorkades, såsom det om sommaren torrt varder. (Sela)

כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃

5 Derföre bekänner jag dig mina synd, och förskyler intet mina missgerning. Jag sade: Jag vill bekänna för Herranom min öfverträdelse; då förlätst du mig mine synds missgerning. (Sela)

חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃

6 För detta skola alle helige bedja dig i rättom tid; derföre, när store vattufloder komma, skola de intet räcka intill dem.

על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃

7 Du äst mitt beskärm, bevara mig dock för ångest; att jag förlossad må ganska gladeliga fröjdas. (Sela)

אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃

8 Jag vill undervisa dig, och lära dig vägen, den du vandra skall; jag skall leda dig med mine ögon.

אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃

9 Varer icke såsom hästar och mular, som intet förstånd hafva; hvilkom man måste lägga bett och betsel i munnen, om de icke till dig vilja.

אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃

10 Den ogudaktige hafver många plågor; men den som hoppas uppå Herran, honom skall barmhertighet omfatta.

רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃

11 Fröjder eder af Herranom, och varer glade, I rättfärdige; och berömmer eder, alle I fromme.

שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃