Psaltaren 22
1 En Psalm Davids, till att föresjunga, om hindena som bittida jagad varder. Min Gud, min Gud, hvi hafver du öfvergifvit mig? Jag ryter; men min hjelp är fjerran.
| למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ |
2 Min Gud, om dagen ropar jag, så svarar du intet; och om nattena tiger jag ock intet.
| אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ |
3 Men du äst helig, du som bor ibland Israels lof.
| ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ |
4 Våre fäder hoppades uppå dig; och då de hoppades, halp du dem ut.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ |
5 Till dig ropade de, och vordo hulpne; de hoppades på dig, och vordo icke till skam.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ |
6 Men jag är en matk, och icke menniska; menniskors gabberi, och folks föraktelse.
| ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ |
7 Alle de som mig se, bespotta mig, gapa upp med munnen, och rista hufvudet:
| כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ |
8 Han klage det Herranom; han hjelpe honom ut, och undsätte honom, om han hafver lust till honom.
| גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ |
9 Ty du hafver dragit mig utu mitt moderlif; och vast min tröst, då jag än vid mine moders bröst låg.
| כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ |
10 På dig är jag kastad utaf moderlifvet; du äst min Gud, allt ifrå mine moders lif.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ |
11 Var icke långt ifrå mig; ty ångest är hardt när; ty här är ingen hjelpare.
| אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ |
12 Store stutar hafva belagt mig; fete oxar hafva omhvärft mig.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ |
13 De uppgapa med sin mun emot mig, såsom ett glupande och rytande lejon.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ |
14 Jag är utgjuten såsom vatten; all min ben hafva skiljts åt; mitt hjerta i mitt lif är såsom ett smält vax.
| כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ |
15 Mina krafter äro borttorkade, såsom ett stycke af en potto; och min tunga lådar vid min gom, och du lägger mig uti dödsens stoft.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ |
16 Ty hundar hafva kringhvärft mig, och de ondas rote hafver ställt sig omkring mig; mina händer och fötter hafva de genomborrat.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ |
17 Jag måtte tälja all min ben; men de skåda och se sin lust på mig.
| אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ |
18 De byta min kläder emellan sig, och kasta lott om min klädnad.
| יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ |
19 Men du, Herre, var icke fjerran; min starkhet, skynda dig till att hjelpa mig.
| ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ |
20 Fria mina själ ifrå svärdet, mina ensamma ifrå hundarna.
| הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ |
21 Hjelp mig utu lejonens mun, och fria mig ifrån enhörningarna.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ |
22 Jag vill predika ditt Namn minom brödrom; jag vill prisa dig i församlingene.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ |
23 Lofver Herran, I som frukten honom; honom äre all Jacobs säd, och honom vörde all Israels säd.
| יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ |
24 Ty han hafver icke föraktat eller försmått dens fattiga eländhet; och icke förskylt sitt ansigte för honom; och då han ropade till honom, hörde han det.
| כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ |
25 Dig vill jag prisa, uti den stora församlingene; jag vill betala mitt löfte inför dem som frukta honom.
| מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ |
26 De elände skola äta, att de mätte varda; och de som efter Herran fråga, skola prisa honom; edart hjerta skall lefva evinnerliga.
| יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ |
27 Tänke derpå alla verldenes ändar, och omvände sig till Herran; och alla Hedningars slägter tillbedje för honom.
| יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ |
28 Herren hafver ett rike, och han råder ibland Hedningarna.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ |
29 Alle fete på jordene skola äta, och tillbedja; för honom skola knäböja alle de som i stoft ligga, och de der med bekymmer lefva.
| אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ |
30 Han skall få ena säd, den honom tjenar; om Herran skall man förkunna intill barnabarn.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ |
31 De skola, komma och predika hans rättfärdighet de folke, som födas skall, att han det gör.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ |
