Psaltaren 105
1 Tacker Herranom, och prediker hans Namn; förkunner hans verk ibland folken.
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו |
2 Sjunger om honom, och lofver honom; taler om all hans under.
| שירו-לו זמרו-לו שיחו בכל-נפלאותיו |
3 Lofver hans helga Namn; deras hjerta, som Herran söka, glädje sig.
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה |
4 Fråger efter Herranom, och efter hans magt; söker hans ansigte alltid.
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד |
5 Tänker uppå hans underliga verk, som han gjort hafver; uppå hans under, och uppå hans ord;
| זכרו--נפלאותיו אשר-עשה מפתיו ומשפטי-פיו |
6 I Abrahams hans tjenares säd, I Jacobs hans utkorades barn.
| זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו |
7 Han är Herren vår Gud; han dömer i hela verldene.
| הוא יהוה אלהינו בכל-הארץ משפטיו |
8 Han tänker evinnerliga uppå sitt förbund; på det ord han lofvat hafver till mång tusend, slägte ifrå slägte;
| זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור |
9 Det han gjort hafver med Abraham; och på eden med Isaac;
| אשר כרת את-אברהם ושבועתו לישחק |
10 Och satte det Jacob till en rätt, och Israel till ett evigt förbund;
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם |
11 Och sade: Dig vill jag gifva det landet Canaan, edars arfs lott;
| לאמר--לך אתן את-ארץ-כנען חבל נחלתכם |
12 Då de få och ringa voro, och främlingar derinne.
| בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה |
13 Och de foro ifrå folk till folk; ifrå det ena riket till annat folk.
| ויתהלכו מגוי אל-גוי מממלכה אל-עם אחר |
14 Han lät ingen menniska göra dem skada, och näpste Konungar för deras skull:
| לא-הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים |
15 Kommer intet vid mina smorda, och görer intet ondt minom Prophetom.
| אל-תגעו במשיחי ולנביאי אל-תרעו |
16 Och han lät en dyr tid komma i landet, och förtog dem allt bröds uppehälle.
| ויקרא רעב על-הארץ כל-מטה-לחם שבר |
17 Han sände en man framför dem; Joseph vardt såld till en träl.
| שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף |
18 De tvingade hans fötter i fjettrar; hans kropp måste jern ligga;
| ענו בכבל רגליו (רגלו) ברזל באה נפשו |
19 Tilldess hans ord kom, och Herrans tal pröfvade honom.
| עד-עת בא-דברו-- אמרת יהוה צרפתהו |
20 Då sände Konungen bort, och lät gifva honom lös; herren öfver folken böd låta honom ut.
| שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו |
21 Han satte honom till en herra öfver sitt hus; till en föreståndare öfver alla sina ägodelar;
| שמו אדון לביתו ומשל בכל-קנינו |
22 Att han skulle undervisa hans Förstar, efter sitt sätt, och lära hans äldsta vishet.
| לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם |
23 Och Israel for in uti Egypten, och Jacob vardt en främling i Hams land.
| ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ-חם |
24 Och han lät sitt folk svåliga växa, och gjorde dem mägtigare än deras fiender.
| ויפר את-עמו מאד ויעצמהו מצריו |
25 Han förvände deras hjerta, så att de hans folk hätske vordo, och tänkte till att förtrycka hans tjenare med list.
| הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו |
26 Han sände sin tjenare Mose; Aaron, den han utvalt hade.
| שלח משה עבדו אהרן אשר בחר-בו |
27 De samme gjorde hans tecken ibland dem, och hans under i Hams land.
| שמו-בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם |
28 Han lät mörker komma, och gjordet mörkt; och de voro icke hans ordom ohörsamme.
| שלח חשך ויחשך ולא-מרו את-דבריו (דברו) |
29 Han förvände deras vatten i blod, och dräp deras fiskar.
| הפך את-מימיהם לדם וימת את-דגתם |
30 Deras land gaf myckna paddor ifrå sig; ja, uti deras Konungars kamrar.
| שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם |
31 Han sade, då kom ohyra; löss uti alla deras landsändar.
| אמר ויבא ערב כנים בכל-גבולם |
32 Han gaf dem hagel till regn; eldslåga uti deras land;
| נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם |
33 Och slog deras vinträ och fikonaträ, och förderfvade trän i deras landsändar.
| ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם |
34 Han sade, då kommo gräshoppor, gräsmatkar otalige;
| אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר |
35 Och de uppåto allt gräset i deras land, och uppfrätte frukten på deras mark;
| ויאכל כל-עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם |
36 Och slog allt förstfödt uti deras land, alla deras första arfvingar.
| ויך כל-בכור בארצם ראשית לכל-אונם |
37 Och han förde dem ut med silfver och guld, och ibland deras slägter var ingen krank.
| ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל |
38 Egypten var glad, att de utdrogo; ty deras fruktan var uppå dem fallen.
| שמח מצרים בצאתם כי-נפל פחדם עליהם |
39 Han utsträckte en molnsky till skjul, och eld om nattena till att lysa.
| פרש ענן למסך ואש להאיר לילה |
40 De bådo, och han lät komma åkerhöns; och han mättade dem med himmelsbröd.
| שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם |
41 Han öppnade bergsklippona, och vatten flöt derut, så att bäcker flöto i torra öknene.
| פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר |
42 Ty han tänkte på sitt helga ord, det han till Abraham sin tjenare talat hade.
| כי-זכר את-דבר קדשו את-אברהם עבדו |
43 Alltså förde han sitt folk ut med fröjd, och sina utkorade med glädje;
| ויוצא עמו בששון ברנה את-בחיריו |
44 Och gaf dem Hedningarnas land, så att de folks gods intogo;
| ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו |
45 På det de skulle hålla hans rätter, och bevara hans lag. Halleluja.
| בעבור ישמרו חקיו-- ותורתיו ינצרו הללו-יה |
