Ordspråksboken 9
1 Visheten byggde sitt hus, och högg sju pelare;
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה |
2 Och slagtade sin boskap, skänkte sitt vin, och tillredde sitt bord;
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה |
3 Och sände sina tjenarinnor ut, till att bjuda upp på stadsens palats:
| שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת |
4 Den fåkunnig är, han komme hit; och till de dårar sade hon:
| מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו |
5 Kommer, äter af mitt bröd, och dricker af vinet, som jag skänker;
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי |
6 Öfvergifver det galna väsendet, så fån I lefva; och går på förståndsens väg.
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה |
7 Hvilken som tuktar bespottaren, han får skam igen; och den som straffar en ogudaktigan, han varder försmädad.
| יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו |
8 Straffa bespottaren intet, att han icke hatar dig; straffa den visa, han skall älska dig.
| אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך |
9 Gif dem visa, så skall han ännu visare varda; lär den rättfärdiga, så växer han till i lärdom.
| תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח |
10 Vishetenes begynnelse är Herrans fruktan, och förstånd lärer hvad heligt är;
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה |
11 Ty igenom mig skola dine dagar månge varda, och dins lifs år dig flere varda.
| כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים |
12 Äst du vis, så äst du dig vis; äst du en bespottare, så måste du umgälla det allena.
| אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא |
13 Men en galen ostadig qvinna, full med sqvaller, och fåvitsk;
| אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה |
14 Sitter i sins hus dörr, på en stol, högt uppe i stadenom;
| וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת |
15 Till att bjuda alla de der framom gå, och rättelliga vandra på sinom vägom:
| לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם |
16 Den der fåkunnig är, han komme hit. Och till de dårar säger hon:
| מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו |
17 Stulet vatten är sött, och fördoldt bröd är lustigt.
| מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם |
