Ordspråksboken 31
1 Detta är Konung Lemuels ord, den lära, som honom hans moder lärde.
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו |
2 Ack! min utkorade; ack! du mins lifs son; ack! min önskade son.
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי |
3 Låt icke qvinnor få dina förmågo, och gack icke de vägar, der Konungar förderfva sig på.
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין |
4 O! icke Konungom, Lemuel; gif icke Konungom vin dricka, eller Förstom starka drycker;
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר |
5 Att de icke dricka, och förgäta rätthetena, och förvända de elända menniskors sak.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני |
6 Gif starka drycker dem som förgöras skola, och vin bedröfvadom själom;
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש |
7 Att de måga dricka, och förgäta sina vedermödo, och icke mer ihågkomma sin jämmer.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד |
8 Låt din mun upp för de dumbar, och för allas deras sak, som förlåtne äro.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף |
9 Låt din mun upp, och döm rätt, och hämnas den elända och fattiga.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון |
10 Hvilkom en dygdelig qvinna beskärd är, hon är mycket ädlare, än aldrakosteligaste perlor.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה |
11 Hennes mans hjerta tör förlåta sig uppå henne, och bergning skall honom icke fattas.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר |
12 Hon gör honom ljuft, och icke ledt, i alla sina lifsdagar.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה |
13 Hon brukar sig på ull och lin, och arbetar gerna med sina händer.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה |
14 Hon är såsom ett köpmanskepp, som sina bergning fjerranefter hemtar.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה |
15 Hon står om nattene upp, och gifver sitt husfolk mat, och sina tjenarinnor deras del.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה |
16 Hon tänker på en åker, och köper honom; och planterar en vingård af sina händers frukt.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם |
17 Hon gjordar sina länder fast, och stärker sina armar.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה |
18 Hon märker, hvar hennes handel kan hafva förkofring; hennes lykta utsläckes icke om nattena.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה |
19 Hon räcker ut sina hand till rocken, och hennes finger fatta tenen.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך |
20 Hon utsträcker sina händer till den fattiga, och räcker sina hand dem torftiga.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון |
21 Hon fruktar icke sino huse för snö; ty hela hennes hus hafver dubbel kläder.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים |
22 Hon gör sig täcken; hvitt silke, och purpur är hennes kläde.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה |
23 Hennes man är prisad i portomen, när han sitter när landsens äldsta.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ |
24 Hon gör en kjortel, och säljer honom; ett bälte får hon krämarenom.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני |
25 Hennes prydning är, att hon renlig och flitig är; och framdeles skall hon le.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון |
26 Hon upplåter sin mun med vishet, och på hennes tungo är täckelig lära.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה |
27 Hon ser till, huru det i hennes hus tillstår, och äter icke sitt bröd i lättja.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל |
28 Hennes söner komma upp, och prisa henne saliga; hennes man lofvar henne.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה |
29 Många döttrar samka rikedom; men du öfvergår dem alla.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה |
30 Täckeligt och dägelig vara är intet; en qvinna, som Herran fruktar, den skall man lofva.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל |
31 Hon skall rosad varda af sina händers frukt, och hennes gerningar skola lofva henne i portomen.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה |
