Matteus 14
1 I den tiden hörde Herodes Tetrarcha Jesu rykte;
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 Och sade till sina tjenare: Denne är Johannes Döparen; han är uppstånden ifrå de döda, derföre gör han sådana krafter.
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 Ty Herodes hade gripit Johannem, bundit och lagt honom i häktelse, för Herodias, sins broders Philippi hustrus, skull.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 Förty Johannes hade sagt till honom: Dig är icke lofligit hafva henne.
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 Och han hade gerna dräpit honom; men han räddes för folket; ty de höllo honom för en Prophet.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 När då Herodes begick sin födelsedag, dansade Herodias dotter för dem; och det behagade Herodi.
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 Derföre lofvade han henne vid en ed, att han ville gifva henne hvad hon begärade.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 Då sade hon, såsom hennes moder hade lärt henne tillförene: Gif mig här på ett fat Johannis Döparens hufvud.
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 Och Konungen blef bedröfvad; dock för edens skull, och för deras skull, som såto öfver bord med honom, böd han att det skulle gifvas henne;
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 Och sände bort, och lät afhugga Johannis hufvud i häktelset.
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 Och hans hufvud vardt framburet på ett fat, och gifvet pigone; och hon bar det till sina moder.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 Och hans Lärjungar kommo, och togo hans lekamen, och begrofvo honom; och gingo sedan bort, och förkunnade det Jesu.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 När Jesus det hörde, for han dädan med skepp afsides bort uti en ödemark. När folket det hörde, kommo de efter honom till fot ifrå städerna.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 Och Jesus gick ut, och såg det myckna folket, och varkunnade sig öfver dem, och gjorde deras kranka helbregda.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 Och när det led åt aftonen, gingo hans Lärjungar till honom, och sade: Här är en ödemark, och tiden är förliden; låt folket gå ifrå dig, att de må gå bort i byarna, och köpa sig mat.
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 Då sade Jesus till dem: Det görs icke behof att de bortgå; gifver I dem äta.
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 Då sade de till honom: Vi hafve här icke mer än fem bröd och två fiskar.
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 Sade han: Tager mig dem hit.
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 Och han böd folket sätta sig ned på gräset; och tog de fem bröd och de två fiskar, såg upp i himmelen, och tackade; bröt det, och gaf Lärjungomen bröden, och Lärjungarna gåfvo så folken.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 Och de åto alle, och vordo mätte. Och de togo upp det öfver var i styckom, tolf korgar fulla.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 Och de som ätit hade voro vid femtusend män, förutan qvinnor och barn.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 Och straxt dref Jesus sina Lärjungar, att de skulle stiga i skeppet, och fara framföre utöfver, så länge han skiljde folket ifrå sig.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 Och när han hade skiljt folket ifrå sig, gick han upp på ett berg allena, till att bedja; och när aftonen kom, var han der allena.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 Men skeppet var då allaredo midt på hafvet, och led plats i vågene; förty vädret var emot.
25 Men i den fjerde väktene om natten kom Jesus till dem, gångandes på hafvet.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 Och när Lärjungarna sågo honom gå på hafvet, vordo de förfärade och sade: Det är ett spökelse; och ropade af räddhåga.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 Men Jesus talade dem straxt till, och sade: Varer vid ett godt mod; det är jag, varer icke förfärade.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 Då svarade honom Petrus, och sade: Herre, äret du, så bjud mig komma till dig uppå vattnet.
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 Då sade han: Kom. När Petrus då steg utaf skeppet, begynte han gå på vattnet, att han skulle komma till Jesum.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 Men när han såg att vädret var starkt, vardt han förfärad; och som han begynte sjunka, ropade han, och sade: Herre, hjelp mig.
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 Och straxt räckte Jesus ut handena, och fattade uti honom, och sade till honom: O du klentrogne, hvi tviflade du?
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 Och när de voro inkomne i skeppet, stillade vädret sig.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 Men de som voro i skeppet gingo fram, och tillbådo honom, och sade: Visserliga äst du Guds Son.
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 Och när de voro öfverfarne, kommo de uti det landet Genesaret.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 Och när folket dersammastäds förnummo honom, sände de båd i hela landet deromkring, och hade alla sjuka till honom;
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 Och bådo honom, att de måtte allenast taga på hans klädafåll; och de, som togo deruppå, blefvo alle helbregda.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
