< Jeremia 23 >

1 Ve eder, herdar, I som förderfven och förskingren min fosterhjord, säger Herren.
הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃
2 Derföre säger Herren, Israels Gud, om de herdar, som mitt folk regera: I hafven förskingrat min hjord, och bortdrifvit, och icke besökt honom; si, jag skall hemsöka eder, för edart onda väsendes skull, säger Herren.
לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃
3 Och jag skall församla, det qvart är af minom hjord, utur all land, dit jag dem utdrifvit hafver, och skall hafva dem hem igen till deras hus, att de skola växa och förökas.
ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו׃
4 Och jag skall sätta herdar öfver dem, som dem sköta skola, att de icke mer skola frukta sig eller förskräckas, eller hemsökte varda, säger Herren.
והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה׃
5 Si, den tiden kommer, säger Herren, att jag skall uppväcka David rättfärdighetenes frukt; och det skall vara en Konung, den väl regera skall, och skall upprätta rätt och rättfärdighet på jordene.
הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃
6 På den tiden skall Juda hulpen varda, och Israel säker bo; och detta skall vara hans namn, det man honom kalla skall: Herren vår rättfärdighet.
בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו׃
7 Derföre, si, den tid skall komma, säger Herren, då man nu intet mer skall säga: Så sant som Herren lefver, som Israels barn utur Egypti land fört hafver;
לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃
8 Utan: Så sant som Herren lefver, som Israels hus säd utförde, och hade af nordlanden, och utur all land, dit jag dem fördrifvit hafver, så att de skola nu bo i sitt land.
כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם׃
9 Emot Propheterna: Mitt hjerta vill mig brista i mino lifve, all min ben darra; mig är lika som enom drucknom manne, och lika som enom den af vin ragar, för Herranom, och för hans heliga ordom;
לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃
10 Att landet så fullt med horkarlar är, att landet så jämmerliga står, att det så förbannadt är, och ängarna i öknene förtorkas; och deras lefverne är ondt, och deras regemente doger intet.
כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃
11 Ty både Propheter och Prester äro skalkar; och jag finner också deras ondska i mino huse, säger Herren.
כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃
12 Derföre är deras väg lika som en slipper väg i mörkrena, der de uppå falla; ty Jag skall låta komma olycko öfver dem, deras hemsökningsår, säger Herren.
לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה׃
13 Med de Propheter i Samarien hafver jag sett galenskap, att de propheterade i Baal och förförde mitt folk Israel;
ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל׃
14 Men med de Propheter i Jerusalem ser jag en styggelse; huru de bedrifva hor, och fara med lögn, och styrka de onda, på det att ju ingen skall omvända sig af sine ondsko. De äro alle för mig lika som Sodoma, och dess inbyggare lika som Gomorra.
ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃
15 Derföre säger Herren Zebaoth om Propheterna alltså: Si, jag skall spisa dem med malört, och gifva dem galla dricka; ty ifrå Propheterna i Jerusalem kommer ut skrymteri öfver hela landet.
לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ׃
16 Detta säger Herren Zebaoth: Hörer intet Propheternas ord, de eder prophetera; de bedraga eder, ty de predika sins hjertas syner, och icke utaf Herrans mun.
כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃
17 De säga dem som mig försmäda: Herren hafver det sagt: Eder varder väl gångandes; och allom dem som vandra efter sins hjertas tycko, säga de: Det kommer ingen olycka öfver eder.
אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה׃
18 Ty ho hafver varit i Herrans råd, den hans ord sett och hört hafver? Ho hafver förmärkt och hört hans ord?
כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע׃
19 Si, ett Herrans väder skall komma med grymhet, och ett förskräckeligit oväder falla de ogudaktiga öfver hufvudet.
הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃
20 Och Herrans vrede skall icke upphålla, tilldess han gör och uträttar det han i sinnet hafver. Härefter skolen I väl förvarat.
לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃
21 Jag sände intet Propheterna, likväl lupo de; jag talade intet med dem, likväl propheterade de.
לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו׃
22 Ty om de hade blifvit vid mitt råd och hade predikat mino folke min ord, så hade de omvändt dem ifrå deras onda väsende, och ifrå deras onda lefverne.
ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃
23 Är jag icke en Gud, den hardt när är, säger Herren, och icke en Gud, den fjerran är?
האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק׃
24 Menar du, att någor kan så hemliga fördölja sig, att jag icke kan se honom? säger Herren. Är icke jag den som uppfyller himmel och jord? säger Herren.
אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃
25 Jag hörer väl, att Propheterna predika, och prophetera lögn i mitt Namn, och säga: Mig hafver drömt, mig hafver drömt.
שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃
26 När vilja nu Propheterna igenvända? de der lögn prophetera, och prophetera sins hjertas bedrägeri;
עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃
27 Och vilja, att mitt folk skall förgäta mitt Namn, för deras drömmars skull, som den ene för den andra predikar, såsom deras fäder förgåto mitt Namn för Baals skull.
החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל׃
28 En Prophet, som drömmar hafver, han predike drömmar; men den som mitt ord hafver, han predike mitt ord rätt. Huru när kommer agnar och hvete tillhopa? säger Herren.
הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה׃
29 Är icke mitt ord lika som en eld, säger Herren, och såsom en hammar, den berg sönderslår?
הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃
30 Derföre, si: Jag vill till de Propheter, säger Herren, som min ord stjäla den ene dem andra.
לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃
31 Si, jag vill till de Propheter, säger Herren, som sitt eget ord föra, och säga: Han hafver det sagt.
הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃
32 Si, jag vill till de som falska drömmar prophetera, säger Herren, och predika dem, och förföra mitt folk med sine lögn och lösaktig ting; efter jag dock intet hafver sändt dem, och intet befallt dem, och de ej heller desso folkena nyttige äro, säger Herren.
הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה׃
33 Om detta folk, eller en Prophet, eller en Prest varder dig frågandes, och säger: Hvilket är Herrans tunge? så skall du säga till dem, hvad den tungen är: Jag skall bortkasta eder, säger Herren.
וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃
34 Och om en Prophet, eller Prest, eller folk varder sägandes: Det är Herrans tunge; densamma skall jag hemsöka, och hans hus dertill.
והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃
35 Men så skall den ene tala med dem andra, och säga sig emellan: Hvad svarar Herren? Och hvad säger Herren?
כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃
36 Och kaller det icke mer Herrans tunga; ty hvarjom och enom skall hans egen ord vara till en tunga, efter I alltså lefvandes Guds, Herrans Zebaoths, vårs Guds ord förvänden.
ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃
37 Derföre skolen I säga till Propheten alltså: Hvad svarar Herren dig? Och hvad säger Herren?
כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃
38 Nu medan I sägen Herrans tunge, derföre säger Herren alltså: Efter I kallen ordet Herrans tunga, och jag till eder sändt hafver, och hafver säga låtit, att I icke skullen kallat Herrans tunga;
ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃
39 Si, så skall jag taga eder bort, och bortkasta eder samt med stadenom, som jag eder och edra fäder gifvit hafver, ifrå mitt ansigte;
לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃
40 Och skall foga eder en evig skam till, och en evig försmädelse, den aldrig förgäten skall varda.
ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃

< Jeremia 23 >