< 1 Mosebok 9 >

1 Och Gud välsignade Noah och hans söner, och sade: Varer fruktsamme, och förökens, och uppfyller jordena.
ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃
2 Edor fruktan och rädsla vare öfver all djur på jordene, öfver alla foglar under himmelen, och öfver allt det som kräker på jordene, och alle fiskar i hafvet vare gifne i edra hand.
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃
3 Allt det som röres och lefver, det vare eder till mat; såsom gröna örter hafver jag allt det gifvit eder.
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃
4 Allena äter icke kött, det ännu lefver i sinom blod.
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃
5 Förty, jag vill ock hämnas öfver edar kropps blod, och vill hämnat uppå all djur, och vill hämnas menniskones lif på hvarjo och ena mennisko, eho hon är.
ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃
6 Den som utgjuter menniskoblod, hans blod skall ock af menniskom utgjutit varda. Förty Gud hafver gjort menniskona efter sitt beläte.
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃
7 Varer fruktsamme, och förökens, och förkofrer eder på jordene, att I uppfyllen henne.
ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃
8 Yttermera sade Gud till Noah, och hans söner med honom:
ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃
9 Si, jag gör med eder ett förbund, och med edra säd efter eder;
ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃
10 Och med allom lefvandom djurom som med eder äro, i foglar, i fänad, och i allom djurom, som på jordene när eder äro; af allt det som utur arkenom gånget är, ehvad djur det är på jordene.
ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃
11 Och vill göra mitt förbund med eder i så måtto, att härefter skall nu icke mer allt kött förderfvadt varda med flodsens vatten, och skall härefter ingen mer flod komma, den jordena förderfva skall.
והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃
12 Och Gud sade: Detta är tecknet till mitt förbund, som jag gjort hafver emellan mig och eder, och all lefvande djur med eder härefter till evig tid.
ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃
13 Min båga hafver jag satt i skynom, den skall vara tecknet till mitt förbund emellan mig och jordena.
את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃
14 Och när så sker, att jag förer skyn öfver jordena, så skall man se min båga i skynom.
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃
15 Och så skall jag tänka på mitt förbund emellan mig och eder, och all lefvande djur i hvart och ett kött, att icke mer skall komma flod härefter, den allt kött förderfva skall.
וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃
16 Derföre skall min båge vara i skynom, att jag skall se uppå honom, och tänka uppå det eviga förbund emellan Gud och all lefvande djur i hvarjo och eno kötte, som på jordene är.
והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃
17 Det samma sade ock Gud till Noah: Detta skall vara tecknet till det förbund, som jag gjort hafver emellan mig och allt kött på jordene.
ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃
18 Noahs söner, som utur arkenom gingo, äro desse: Sem, Ham, Japhet. Men Ham är fadren till Canaan.
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃
19 Dessa tre äro Noahs söner, af hvilkom all land besatt vordo.
שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃
20 Och Noah begynte till och vardt en åkerman, och plantade vingård.
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃
21 Och då han drack af vinet, vardt han drucken, och låg oskyld uti sine hyddo.
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃
22 Då nu Ham, Canaans fader, såg sins faders blygd, sade han det bådom sinom brödrom, som ute voro.
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃
23 Då togo Sem och Japhet ett kläde, och lade på bägges deras skuldror, och gingo baklänges till, och öfvertäckte deras faders blygd, och deras ansigte var ifrå vändt, så att de deras faders blygd icke sågo.
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃
24 Som nu Noah uppvaknade af sino vine, och fick veta hvad hans yngste son honom gjort hade, sade han:
וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃
25 Förbannad vare Canaan, och vare en träl under alla trälar ibland hans bröder.
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃
26 Och sade yttermera: Lofvad vare Herren Sems Gud, och Canaan vare hans träl.
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃
27 Gud förvidge Japhet, och låte honom bo i Sems hyddor, och Canaan vare hans träl.
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃
28 Och Noah lefde efter flodena trehundrade och femtio år.
ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃
29 Så att hans hela ålder vardt niohundrade och femtio år, och blef död.
ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃

< 1 Mosebok 9 >