1 Mosebok 49
1 Och Jacob kallade sina söner, och sade: Församler eder, att jag må förkunna eder, hvad eder skall hända i den yttersta tiden.
| ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים |
2 Kommer tillhopa, och hörer till, I Jacobs barn; hörer edar fader Israel.
| הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם |
3 Ruben min förste son, du äst min kraft, och min första magt, den öfverste i offret, och den öfverste i riket.
| ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני--יתר שאת ויתר עז |
4 Han utlöper med hast som vatten: Du skall icke vara den öfverste; ty du hafver uppstigit i dins faders lägre, och der hafver du med det uppstigandet besmittat mina säng.
| פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה |
5 De bröder Simeon och Levi, de hafva handlat orättfärdiga med deras mordvapen.
| שמעון ולוי אחים--כלי חמס מכרתיהם |
6 Min själ komme icke i deras råd, och min härlighet vare icke i deras förbund; förty uti deras vrede hafva de dödat mannen, och uti deras öfverdådighet hafva de förderfvat oxan.
| בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור |
7 Förbannad vare deras vrede, att hon så styf är, och deras grymhet, att hon så hård är: Jag skall skingra dem i Jacob, och förströ dem i Israel.
| ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל |
8 Juda, du äret, dig skola dine bröder lofva, din hand skall vara dina fiender på halsen; för dig skola dins faders barn buga sig.
| יהודה אתה יודוך אחיך--ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך |
9 Juda är ett ungt lejon, du äst högt kommen, min son, genom stor seger: Han hafver nederböjt sig, och lägrat sig som ett lejon, och som en lejinna. Ho törs sätta sig upp emot honom?
| גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו |
10 Spiran skall icke varda tagen ifrån Juda, ej heller en mästare ifrå hans fötter, tilldess Hjelten kommer; och honom skola folken tillfalla.
| לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים |
11 Han varder bindandes sin fåla vid vinträt, och sine åsninnos son vid den ädla vinqvisten. Han skall två sin kläder i vin, och sin mantel i vinbärs blod.
| אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה |
12 Hans ögon äro rödaktigare än vin, och hans tänder äro hvitare än mjölk.
| חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב |
13 Sebulon skall bo vid hafshamnena, och vid skepphamnena, och sträcka sig intill Sidon.
| זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אנית וירכתו על צידן |
14 Isaschar skall vara en benåsne, och lägra sig emellan gränsorna.
| יששכר חמר גרם--רבץ בין המשפתים |
15 Och han såg rolighetena, att hon är god, och landet, att det är lustigt, och böjde sina härdar till att bära, och är vorden en skattskyldig tjenare.
| וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד |
16 Dan skall varda en domare ibland sitt folk, såsom ett annat slägte i Israel.
| דן ידין עמו--כאחד שבטי ישראל |
17 Dan skall varda en orm på vägenom, och en huggorm på stigenom, och bita hästen i foten, att den derpå rider, skall till rygga falla.
| יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח--הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור |
18 Herre, jag väntar efter dina helso.
| לישועתך קויתי יהוה |
19 Gud, väpnad, skall föra hären, och åter igen föran.
| גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב |
20 Af Asser kommer hans feta bröd, och han skall gifva Konungenom kräselig mat.
| מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך |
21 Naphthali är en snar hjort, och gifver kosteligit tal.
| נפתלי אילה שלחה--הנתן אמרי שפר |
22 Joseph skall tillväxa; han skall tillväxa likavisst som vid en källo: Döttrarna träda fram uti regementet.
| בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור |
23 Och ändock skyttarne voro honom förbittrade, trätte med honom, och hatade honom:
| וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים |
24 Så är dock hans båge blifven fast, och hans händers armar äro förmannade, genom dess mägtiges händer i Jacob: Af honom äro komne herdar, stenar i Israel.
| ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל |
25 Ifrå dins faders Gud är dig kommen hjelp, och af den Allsmägtiga äst du välsignad med välsignelse ofvan efter af himlenom; med välsignelse af djupet, som under ligger; med välsignelse på bröst och qved.
| מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם |
26 Den välsignelse, som dinom fader och minom föräldrom lofvad är, går mägteliga efter deras önskan, som höge äro i verldene. Utaf Joseph skola hufvuden varda, och de öfverste Nazareer ibland sina bröder.
| ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו |
27 BenJamin är en glupande ulf. Om morgonen skall han äta rof, men om aftonen skall han utskifta rofvet.
| בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל |
28 Desse alle äro de tolf Israels slägter, och det är det, som deras fader hafver talat med dem, då han välsignade dem, hvar med sin besynnerliga välsignelse.
| כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם--איש אשר כברכתו ברך אתם |
29 Och han böd dem, och sade till dem: Jag skall samkas till mitt folk; begrafver mig när mina fäder, i den kulone på Ephrons Hetheens åker.
| ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי--קברו אתי אל אבתי אל המערה--אשר בשדה עפרון החתי |
30 I den dubbelkulone, som ligger emot Mamre i Canaans lande, hvilka Abraham köpte till en arfgrift med åkrenom af Ephron den Hetheen.
| במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא--בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי--לאחזת קבר |
31 Der hafva de begrafvit Abraham och Sara hans hustru: Der hafva de ock begrafvit Isaac och Rebecka hans hustru: Der hafver jag ock begrafvit Lea;
| שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה |
32 I den åkrenom och de kulone, som af Heths barnom köpt är.
| מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת |
33 Och när Jacob hade lyktat buden till sin barn, lade han sina fötter samman på sängene, led af, och vardt samkad till sitt folk.
| ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו |
