< 1 Mosebok 44 >

1 Och Joseph befallde honom, som var öfver hans hus, och sade: Fyll dessa männernas säckar med spisning, så mycket de kunna föra, och lägg hvarjom sina penningar ofvan i hans säck:
ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו
2 Och mina silfskål ofvan i dens yngstas säck med penningarna för sädena. Han gjorde, som Joseph honom sade.
ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר
3 Om morgonen, då ljust vardt, läto de männerna fara med sina åsnar.
הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
4 Då de nu voro ut af stadenom, och icke långt komne, sade Joseph till honom, som var öfver hans hus: Up och far efter männerna, och när du får dem, så säg till dem: Hvi hafven I lönt godt med ondo?
הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה
5 Är icke det der min herre dricker utaf, och der han spår med? I hafven illa gjort.
הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
6 Och som han beslog dem, sade han sådan ord till dem.
וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה
7 De svarade honom: Hvi talar min herre sådana ord? Bort det, att dine tjenare skulle så göra.
ויאמרו אליו--למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה
8 Si, penningarna, som vi funnom ofvan uti våra säckar, hafvom vi fört till dig igen af Canaans lande: Och hvi skulle vi då hafva stulit silfver eller guld af dins herras huse?
הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו--השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב
9 När hvilken det varder funnit ibland dina tjenare, han må dö: Dertill vilje vi ock vara mins herras trälar.
אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים
10 Han sade: Ja, vare som I hafven sagt: När hvilkom det finnes, han vare min träl: men I skolen vara löse.
ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים
11 Och då de hastade sig, och lade hvar sin säck af ned på jordena, och hvar lät upp sin säck.
וימהרו ויורדו איש את אמתחתו--ארצה ויפתחו איש אמתחתו
12 Och han sökte, och begynte på den första, in till den yngsta; då fans skålen i BenJamins säck.
ויחפש--בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן
13 Då refvo de sin kläder, och ladde hvar uppå sin åsna, och foro åter in i staden.
ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה
14 Och Juda gick med sina bröder in i Josephs hus; ty han var ändå der, och de föllo ned på jordena för honom.
ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה
15 Joseph sade till dem: Hvi torden I det göra? Veten I icke, att en sådana man, som jag är, kunde spå till?
ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני
16 Juda sade: Hvad skole vi säga minom herra, eller huru skole vi bära före? Gud hafver funnit dina tjenares missgerningar: Si, vi och den, som skålen är funnen när, äre min herras trälar.
ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך--הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו
17 Men han sade: Bort det, att jag skulle så göra. Den mannen, som skålen är funnen när, han skall vara min träl: Men I farer med frid upp till edar fader.
ויאמר--חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם
18 Då gick Juda till honom, och sade: Min herre, låt din tjenare tala ett ord i dina öron, min herre, och din vrede harmes icke öfver din tjenare; ty du äst såsom Pharao.
ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה
19 Min herre frågade sina tjenare, och sade: Hafven I ock någon fader, eller broder?
אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח
20 Då svarade vi: Vi hafve en fader, och han är gammal, och en ung dräng föddan i hans ålderdom, och hans broder är död, och han är allena blifven igen af sine moder, och hans fader hafver honom kär.
ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו
21 Då sade du till dina tjenare: Hafver honom hit ned till mig, och jag vill göra honom godt.
ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו
22 Men vi svarade minom herra: Pilten kan icke komma ifrå sinom fader; hvar han komme honom ifrå, dödde han.
ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
23 Då sade du till dina tjenare: Hvar edar yngste broder icke kommer här med eder, skolen I icke mera komma för min ögon.
ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם--לא תספון לראות פני
24 Då forom vi upp till din tjenare, min fader, och sadom honom mins herras tal.
ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו--את דברי אדני
25 Då sade vår fader: Farer åter bort, och köper oss någon spisning.
ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל
26 Men vi sade: Vi kunne icke fara der ned, med mindre vår yngste broder är med oss, så vilje vi fara derned; ty vi kunne icke komma för dens mansens ögon, hvar vår yngste broder icke är med oss.
ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו--כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו
27 Då sade din tjenare, min fader, till oss: I veten, att min hustru hafver födt mig två:
ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי
28 Den ene gick bort ifrån mig, och det sades, att han skulle vara ihjälrifven; och jag hafver ej sett honom allt härtill.
ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה
29 Skolen I ock taga denna ifrå mig, och honom vederfars något ondt, så varden I drifvande min grå hår med sorg ned i grafvena. (Sheol h7585)
ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון--והורדתם את שיבתי ברעה שאלה (Sheol h7585)
30 Om jag nu komme hem till din tjenare, min fader, och pilten vore icke med oss, efter hans själ hänger intill desses själ;
ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו
31 Så sker det, då han ser, att pilten icke är tillstädes, att han dör: Så vorde vi dine tjenare, dins tjenares, vårs faders grå hår förande med jämmer ned i grafvena. (Sheol h7585)
והיה כראותו כי אין הנער--ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון--שאלה (Sheol h7585)
32 Ty jag, din tjenare, hafver varit minom fader god för pilten, och sagt: Hafver jag icke honom till dig igen, så vill jag hafva skuld i alla mina lifsdagar.
כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים
33 Derföre, låt din tjenare blifva här qvar minom herra för en träl i piltens stad; och låt pilten fara upp med sina bröder.
ועתה ישב נא עבדך תחת הנער--עבד לאדני והנער יעל עם אחיו
34 Förty, huru skulle jag fara upp till min fader, när pilten är icke med mig? Jag finge se den jämmer, som min fader uppå komme.
כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי

< 1 Mosebok 44 >