1 Mosebok 17
1 Då nu Abram nio och niotio år gammal var, syntes honom Herren, och sade till honom: Jag är Gud allsmäktig; vandra för mig och var fullkomlig.
| ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ |
2 Och jag skall göra mitt förbund emellan mig och dig, och jag skall föröka dig svårliga.
| ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ |
3 Och Abram föll på sitt ansigte. Och Gud talade yttermera med honom, och sade:
| ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ |
4 Si, jag äret, och hafver mitt förbund med dig, och du skall varda en fader för mycket folk.
| אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ |
5 Derföre skall du icke mer heta Abram, utan Abraham skall vara ditt namn; ty jag hafver gjort dig till en fader för mycket folk.
| ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃ |
6 Och skall göra dig ganska mycket fruktsamman, och skall göra folk af dig; skola ock Konungar komma af dig.
| והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ |
7 Och jag vill göra mitt förbund emellan mig och dig, och dina säd efter dig, i deras afkommandom, att det skall vara ett evigt förbund, så att jag skall vara din Gud, och dine säds efter dig.
| והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ |
8 Och skall gifva dig, och dine säd efter dig, det land, der du en främling uti äst, nemliga, det hela landet Canaan, till evig besittning; och skall vara deras Gud.
| ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ |
9 Och Gud sade yttermera till Abraham: Så håll nu mitt förbund, du, och din säd efter dig, i deras afkommandom.
| ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ |
10 Och detta är förbundet, som I hålla skolen, emellan mig och dig, och dina säd efter dig: Allt det mankön ibland eder är skall omskäras.
| זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃ |
11 Men I skolen omskära edars kötts förhud. Det samma skall vara ett tecken till förbundet emellan mig och eder.
| ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ |
12 Hvart och ett piltebarn, då det är åtta dagar gammalt, skolen I omskära i edra afkommander. Sammalunda hvar och en tjenare, hemma födder eller köpter, eller eljest främmande, och icke af edro säd är.
| ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃ |
13 Och så skall mitt förbund vara på edro kötte, till ett evigt förbund.
| המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ |
14 Och hvar något piltebarn icke varder omskoret i hans kötts förhud, hans själ skall utrotas utu hans folk, derföre att han mitt förbund icke hållit hafver.
| וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃ |
15 Och Gud sade åter till Abraham: Dina hustru Sarai skall du icke mer kalla Sarai, utan Sara skall vara hennes namn.
| ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃ |
16 Ty jag skall välsigna henne, och af henne skall jag gifva dig en son, hvilken jag skall välsigna, och folk skola varda af honom, och Konungar öfver mycket folk.
| וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ |
17 Då föll Abraham på sitt ansigte, och log, och sade i sitt hjerta: Skulle mig, som hundrade år gammal är, födas en son? Och Sara, som niotio år gammal är, skulle föda?
| ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃ |
18 Och Abraham sade till Gud: Ack, att dock Ismael måtte få lefva för dig.
| ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ |
19 Då sade Gud: Ja, Sara din hustru skall föda dig en son, hvilken du skall kalla Isaac; ty med honom skall jag upprätta mitt eviga förbund, och med hans säd efter honom.
| ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ |
20 Dertill hafver jag ock bönhört dig om Ismael: Si, jag hafver välsignat honom, och skall göra honom fruktsamman, och föröka honom ganska svårliga; tolf Förstar skall han föda, och jag skall göra honom till mycket folk.
| ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ |
21 Men mitt förbund skall jag upprätta med Isaac, den Sara dig föda skall, på denna tidenom åt året.
| ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ |
22 Och som talet vardt ändadt, for Gud upp ifrån Abraham.
| ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ |
23 Och Abraham tog sin son Ismael och alla tjenare, hemma födda och köpta, och allt det mankön var i hans huse, och omskar förhudena på deras kött, straxt på samma dagenom, som Gud honom sagt hade.
| ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ |
24 Och Abraham var nio och niotio år gammal, då han omskar förhudena på sitt kött.
| ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ |
25 Men Ismael hans son var tretton år gammal, då hans kötts förhud omskoren vardt.
| וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ |
26 Allt på enom dag vordo de alle omskorne, Abraham och hans son Ismael;
| בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ |
27 Och allt det mankön var i hans huse, både hemfödde tjenare och köpte, och eljest främmande; alle vordo de omskorne med honom.
| וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃ |
