2 Mosebok 1
1 Desse äro namnen af Israels barn, som kommo in uti Egypten med Jacob; hvar och en kom der in med sitt hus:
| ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו |
2 Ruben, Simeon, Levi, Juda,
| ראובן שמעון לוי ויהודה |
3 Isaschar, Zebulon, BenJamin,
| יששכר זבולן ובנימן |
4 Dan, Naphthali, Gad, Asser.
| דן ונפתלי גד ואשר |
5 Och alla de själar, som utaf Jacobs länd utgångne voro, voro sjutio. Men Joseph var tillförene uti Egypten.
| ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב--שבעים נפש ויוסף היה במצרים |
6 Då nu Joseph död var, och alle hans bröder, och alle de som på den tiden lefvat hade;
| וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא |
7 Växte Israels barn, och födde barn, och förökades, och vordo ganska månge, så att de uppfyllde landet.
| ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו--במאד מאד ותמלא הארץ אתם |
8 Då vardt en ny Konung öfver Egypten, hvilken intet visste af Joseph.
| ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף |
9 Han sade till sitt folk: Si, Israels barns folk är mycket, och mera än vi.
| ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל--רב ועצום ממנו |
10 Nu väl, vi vilje listeliga förlägga dem, att de icke varda så månge. Ty om något örlig påkomme mot oss, måtte de ock gifva sig till våra fiender, och strida emot oss, och draga utu landet.
| הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ |
11 Och han satte öfver dem arbetsfogdar, som dem betvinga skulle med träldom; ty man byggde Pharao de städer Pithom och Raamses till skatthus.
| וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה--את פתם ואת רעמסס |
12 Men ju mer de betungade folket, ju mer de förökades och förvidgade sig; derföre voro de Israels barnom hätske.
| וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל |
13 Och de Egyptier tvingade Israels barn med obarmhertighet till att träla;
| ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך |
14 Och gjorde deras lefverne bittert, med svårt arbete på ler och tegel, och med allahanda släpande på markene, och med allahanda arbete, som de kunde dem pålägga med obarmhertighet.
| וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה--את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך |
15 Och Konungen i Egypten sade till jordgummorna för de Ebreiska qvinnor; den ena het Siphra, och den andra Pua:
| ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה |
16 När I hjelpen de Ebreiska qvinnor, och de skola föda; är det mankön, så dräper det; är det qvinnkön, så låter det lefva.
| ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה |
17 Men jordgummorna fruktade Gud, och gjorde ej som Konungen i Egypten sade dem; utan läto barnen lefva.
| ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים |
18 Då kallade Konungen i Egypten jordgummorna, och sade till dem: Hvarföre gören I det, att I låten lefva barnen?
| ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים |
19 Jordgummorna svarade Pharao: De Ebreiska qvinnor äro ej som de Egyptiska; förty de äro hårda qvinnor; förr än jordgumman kommer till dem, hafva de födt.
| ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו |
20 Derföre gjorde Gud väl emot jordgummorna; och folket förökades, och vardt ganska mycket.
| וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד |
21 Och efter jordgummorna fruktade Gud, byggde han dem hus.
| ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים |
22 Då böd Pharao allo sino folke, och sade: Allt det mankön, som födt varder, kaster i älfvena, och allt qvinnkön låter lefva.
| ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון |
