2 Mosebok 22
1 Om någor stjäl en oxa eller ett får, och slagtar det, eller säljer, han skall igengifva fem oxar för en oxa, och fyra får för ett får.
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו--חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה |
2 Om en tjuf beslagen varder, att han bryter sig in, och får hugg till döds; så skall ingen blodsrätt gå öfver dråparen.
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת--אין לו דמים |
3 Men är solen öfver honom uppgången, då skall man blodsrätten gå låta. En tjuf skall igen betala. Hafver han intet, så skall man sälja honom för hans tjufnad.
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם--אם אין לו ונמכר בגנבתו |
4 Finner man tjufnaden när honom lefvande, det vare sig oxe, åsne eller får, så skall han gifva dubbelt igen.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה--חיים שנים ישלם |
5 Om någor gör skada på åker eller vingård, så att han låter sin boskap skada göra uti ens annars åker; han skall af det bästa i sin åker och vingård igen betala.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר--מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם |
6 Om en eld uppkommer, och fånger i törne, så att skylarne eller säden, som ännu står, eller åkren uppbränd varder; det skall han betala igen, som elden släppt hafver.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה--שלם ישלם המבער את הבערה |
7 Om någor får sinom nästa penningar, eller tyg till att gömma, och dem samma varder det stulet utu huset; finner man tjufven, då skall han gifva det tvefaldt igen.
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש--אם ימצא הגנב ישלם שנים |
8 Finner man icke tjufven, så skall man hafva husvärden fram för gudarna; om han icke hafver kommit sina hand vid sins nästas ting.
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו |
9 Och om en den andra skyller för någon orätt, vare sig om oxa, eller åsna, eller får, eller kläder, eller hvad som helst bortkommet är, då skall begges deras sak komma inför gudarna; hvilken gudarne fördöma, han skall betala sinom nästa dubbelt igen.
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה--עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו |
10 Om någor sätter neder när sin nästa, åsna, eller oxa, eller får, eller hvad boskap det kan vara, och det dör, eller eljest får skada, eller varder honom bortdrifvet, så att ingen ser det;
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה--לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה |
11 Så skall det komma till en ed dem emellan vid Herran, att han icke hafver låtit komma sina hand vid hans nästas ting. Och äganden skall den anamma, att hin icke skall gifvat igen.
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם--אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם |
12 Om en tjuf stjäl honom det ifrå, skall han då betala det ägandenom igen.
| ואם גנב יגנב מעמו--ישלם לבעליו |
13 Varder det rifvet, skall han hafva fram vittne deruppå, och så intet igengifva.
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם |
14 Om någor lånar af sin nästa, och det varder förderfvadt, eller dör, så att dess herre der icke när är, då skall han gifva det igen.
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם |
15 Är dess herre der när, då skall han icke gifva det igen; medan han det för sina penningar lejt hafver.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו |
16 Om någor lockar ena jungfru, den ännu icke förlofvad är, och lägrar henne; han skall gifva henne hennes morgongåfvor, och hafva henne till hustru.
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה--ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה |
17 Om hennes fader försön honom henne, skall han då utgifva penningar, så mycket som jungfruers morgongåfvor tillhörer.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו--כסף ישקל כמהר הבתולת |
18 En trollkona skall du icke låta lefva.
| מכשפה לא תחיה |
19 Den som hafver värdskap med någon boskap, han skall döden dö.
| כל שכב עם בהמה מות יומת |
20 Den som offrar gudom, utan Herranom allena, han vare förbannad.
| זבח לאלהים יחרם--בלתי ליהוה לבדו |
21 Främlingar skall du icke beröfva eller undertrycka; förty I hafven ock varit främlingar i Egypti lande.
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים |
22 I skolen ingen enko och faderlös barn bedröfva.
| כל אלמנה ויתום לא תענון |
23 Bedröfvar du dem, så varda de ropande till mig, och jag skall höra deras rop;
| אם ענה תענה אתו--כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו |
24 Och min vrede skall förgrymma sig, så att jag dräper eder med svärd, och edra hustrur skola varda enkor, och edor barn faderlös.
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים |
25 När du lånar mino folke penningar, det fattigt är när dig, skall du icke hafva dig så med honom som en ockrare, och intet ocker på honom bedrifva.
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך--לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך |
26 När du tager en klädnad till pant af din nästa, skall du få honom det igen, förra än solen går ned.
| אם חבל תחבל שלמת רעך--עד בא השמש תשיבנו לו |
27 Förty hans klädnad är hans huds endesta öfvertäckelse, der han uti sofver. Ropar han till mig, så vill jag höra honom; ty jag är barmhertig.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב--והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני |
28 Gudarna skall du icke banna, och den öfversta i ditt folk skall du icke lasta.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר |
29 Din fyllelse och tårar skall du icke fördröja. Din första son skall du gifva mig.
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי |
30 Så skall du ock göra med dinom oxa och får; i sju dagar låt det blifva när sine moder; på åttonde dagenom skall du gifva mig det.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי |
31 I skolen vara ett heligt folk för mig; derföre skolen I intet kött äta, det som på markene af djurom rifvet är, utan kasta det för hundarna.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו |
