Predikaren 1
1 Detta är Predikarens ord, Davids sons, Konungs i Jerusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 Allt är fåfängelighet, sade Predikaren; allt är icke annat än fåfängelighet.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 Hvad hafver menniskan mer af alla sine mödo, som hon hafver under solene?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 En slägt förgås, den andra kommer till; men jorden blifver evinnerliga.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 Solen går upp, och går neder, och löper till sitt rum, att hon der igen uppgå skall.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 Vädret går söder ut, och kommer norr igen, och åter på det rum igen, der det begynte.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 Alla floder löpa i hafvet, dock varder icke hafvet dess fullare; till det rum, der de utflyta, dit flyta de igen.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 All ting är mödosam, så att ingen kan uttalat. Ögat ser sig aldrig mätt, och örat hörer sig aldrig mätt.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 Hvad är det, som skedt är? Detsamma, som härefter ske skall. Hvad är det man gjort hafver? Detsamma, som man härefter ännu göra skall; och sker intet nytt under solene.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Sker ock något, der man af sägs kan: Si, det är nytt? Ty det är ock förr skedt i de förra tider, som för oss varit hafva.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 Man kommer intet ihåg, huru det tillförene gånget är, ej heller kommer man ihåg, hvad härefter kommer, när dem som tillkommande äro.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 Jag, Predikare, var Konung öfver Israel i Jerusalem;
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 Och gaf mitt hjerta till att visliga söka och ransaka allt det man gör under himmelen. Sådana usla mödo hafver Gud gifvit menniskors barn, att de sig deruti qvälja skola.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 Jag såg på allt det under solene sker, och si, det var allt fåfängelighet och jämmer.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 Krokot kan icke varda rätt; icke heller kunna bristerna varda räknade.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 Jag sade i mitt hjerta: Si, jag är härlig vorden, och hafver mer vishet, än alla de som för mig varit hafva i Jerusalem, och mitt hjerta hafver mycket lärt och försökt.
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 Och gaf också mitt hjerta dertill, att jag måtte lära vishet, och dårskap, och klokhet; men jag förnam, att det är ock möda.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 Ty der mycken vishet är, der är mycken grämelse; och den mycket försöker, han måste mycket lida.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
