5 Mosebok 10
1 På samma tiden sade Herren till mig: Uthugg dig två stentaflor såsom de första, och kom till mig på berget, och gör dig en ark af trä;
| בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃ |
2 Så vill jag skrifva på taflorna de ord, som på de första voro, hvilka du sönderslagit hafver; och du skall lägga dem i arken.
| ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃ |
3 Så gjorde jag då en ark af furoträ, och uthögg två stentaflor, sådana som de första voro, och gick upp på berget, och hade de två taflorna i mina händer.
| ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃ |
4 Då skref han på taflorna, såsom den första skriften var, de tio ord, som Herren talade till eder utur eldenom på berget, på församlingenes dag; och Herren fick mig dem.
| ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃ |
5 Och jag vände om, och gick af berget, och lade taflorna i arken, som jag gjort hade, att de skulle der blifva, såsom Herren mig budit hade.
| ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃ |
6 Och Israels barn drogo ut ifrå Beeroth BeneJaakan till Moserah; der blef Aaron död, och vardt der begrafven; och hans son Eleazar vardt Prester för honom.
| ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃ |
7 Dädan drogo de ut till Gudgoda; ifrå Gudgoda till Jothbath, ett land der bäcker äro.
| משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃ |
8 På den tiden afskiljde Herren Levi slägte, till att bära Herrans förbunds ark, och till att stå för Herranom, till att tjena honom, och lofva hans Namn, allt intill denna dag.
| בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃ |
9 Derföre skulle de Leviter ingen del eller arf hafva med sina bröder; ty Herren är deras arf, såsom Herren din Gud dem sagt hafver.
| על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃ |
10 Och jag stod på bergena, såsom tillförene, fyratio dagar och fyratio nätter, och Herren bönhörde mig än i den gången, och Herren ville icke förgöra dig.
| ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃ |
11 Men Herren sade till mig: Statt upp, och gack åstad, att du går för folket, att de inkomma, och intaga landet, som jag deras fäder svorit hafver dem att gifva.
| ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם׃ |
12 Nu, Israel, hvad äskar Herren din Gud af dig, utan att du skall frukta Herran din Gud, att du vandrar i alla hans vägar, och älskar honom, och tjenar Herranom dinom Gud, af allo hjerta och af allo själ;
| ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ |
13 Att du håller Herrans bud och hans rätter, de jag dig bjuder i denna dag, på det att dig må väl gå?
| לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃ |
14 Si, himmelen och alla himlars himlar, och jorden, och allt det deruti är, är Herrans dins Guds;
| הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃ |
15 Dock likväl hafver Herren allena haft vilja till dina fäder, så att han älskade dem, och hafver utvalt deras säd efter dem, nämliga eder, utöfver allt folk, såsom det ock tillgår på denna dag.
| רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה׃ |
16 Så omskärer nu edars hjertas förhud, och varer icke mer halsstyfve.
| ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃ |
17 Förty Herren edar Gud är en Gud öfver alla gudar, och en Herre öfver alla herrar, en stor Gud, mägtig och förfärlig, den ingen person aktar, och tager inga mutor;
| כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃ |
18 Och skaffar dem faderlösom och enkom rätt, och älskar de främmande, så att han gifver dem födo och kläde.
| עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃ |
19 Derföre skolen I ock älska de främmande; ty I hafven ock varit främmande uti Egypti land.
| ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
20 Herran din Gud skall du frukta; honom skall du tjena; till honom skall du hålla dig, och svärja vid hans Namn.
| את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃ |
21 Han är ditt lof, och din Gud, den med dig så stor och förfärlig ting gjort hafver, såsom din ögon sett hafva.
| הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃ |
22 Dine fäder foro neder uti Egypten med sjutio själar; men nu hafver Herren din Gud förökat dig, såsom stjernorna på himmelen.
| בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃ |
