שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו--כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור |
ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם |
אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל |
לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו |
וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם--כשל גם יהודה עמם |
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה--ולא ימצאו חלץ מהם |
ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם |
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין |
אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה |
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי |
עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו |
ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה |
וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור |
כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל |
אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני |