San Mateo 22
1 Y Jesús, hablándoles otra vez en parábolas, diciendo:
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. |
2 El reino de los cielos es semejante a un rey que hizo una fiesta cuando su hijo se casó,
3 Y envió a sus siervos a llamar a los invitados a la fiesta; y ellos no quisieron venir.
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. |
4 Otra vez envió otros siervos, con órdenes de decir a los invitados: He aquí, preparé mi festín; mis bueyes y mis animales gordos han sido muertos, y todas las cosas están listas; vengan a la fiesta.
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ |
5 Pero ellos no prestaron atención, y se dedicaron a sus asuntos, uno a su granja, y otro a su oficio.
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק |
6 Y los demás atacaron violentamente a sus siervos, y los atacaron brutalmente, y los mataron.
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. |
7 Pero el rey estaba enojado; y envió sus ejércitos, y los que habían dado muerte a sus siervos, los destruyó, quemando su ciudad con fuego.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. |
8 Entonces dijo a sus siervos: La fiesta está lista, pero los invitados no fueron dignos.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. |
9 Vayan a las calles principales, y haz que todos los que veas vengan a la fiesta de la novia.
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ |
10 Y aquellos siervos salieron a las calles, y juntaron a todos los que se encontraron, malos y buenos; y la fiesta estaba llena de invitados.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. |
11 Pero cuando el rey entró a ver a los invitados, vio allí a un hombre que no estaba vestido como invitado;
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. |
12 Y le dice: Amigo, ¿cómo entraste aquí sin traje de boda? Y él no tenía nada que decir.
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. |
13 Entonces el rey dijo a los sirvientes: atenlo con cuerdas alrededor de sus manos y pies, y échenlo fuera en la oscuridad; allí será el llanto y crujir de dientes.
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ |
14 Porque muchos son llamados y pocos escogidos.
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ |
15 Entonces los fariseos fueron y tuvieron una reunión para ver cómo podrían usar sus palabras para atraparlo.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. |
16 Y le enviaron sus discípulos, con los herodianos, diciendo: Maestro, vemos que eres amante de la verdad, y que estás enseñando el verdadero camino de Dios, y que no le temes a nadie, porque no juzgas a los hombres por su apariencia.
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. |
17 Danos, entonces, tu opinión sobre esto: ¿es correcto dar impuestos a César, o no?
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
18 Pero Jesús vio su truco y dijo: Oh, hipócritas, ¿por qué tratan de ponerme en el error?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? |
19 Déjame ver el dinero de los impuestos. Y ellos le dieron un centavo.
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. |
20 Y él les dijo: ¿De quién es esta imagen y nombre?
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ |
21 Le dijeron: de César. Entonces él les dijo: Da pues a César lo que es de César, y a Dios lo que es de Dios.
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
22 Al oírlo, se maravillaron y se alejaron de él.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. |
23 En el mismo día vinieron a él los saduceos, que dicen que no hay resurrección, y le hicieron una pregunta, diciendo:
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: |
24 Maestro, Moisés dijo: Si un hombre, en el momento de su muerte no tiene hijos, deje que su hermano se lleve a su esposa y darle una familia para su hermano;
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
25 Y había entre nosotros siete hermanos; y el primero estaba casado y, al morir, sin descendencia, dio su esposa a su hermano;
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, |
26 Del mismo modo, el segundo y el tercero, hasta el séptimo.
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. |
27 Y finalmente, la mujer llegó a su fin.
| לבסוף מתה גם האישה. |
28 En la resurrección, pues ¿de cuál de los siete será ella esposa? porque todos la tuvieron a ella.
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ |
29 Pero Jesús les dijo a ellos en respuesta: Están en error, no teniendo conocimiento de las Escrituras, o del poder de Dios.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ |
30 Porque en la resurrección, ni se casarán, ni se darán en casamiento, sino que son como los ángeles en el cielo.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
31 Pero sobre la resurrección de los muertos, ¿no saben lo que Dios les dijo en las Escrituras:
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? |
32 Yo soy el Dios de Abraham, el Dios de Isaac y el Dios de Jacob? Dios no es el Dios de los muertos, sino de los vivos.
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ |
33 Y la gente que lo escuchaba se sorprendió de su enseñanza.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, |
34 Pero los fariseos, oyendo cómo había hecho callar las bocas de los saduceos, se juntaron a una;
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: |
35 Y uno de ellos, un maestro de la ley, le hizo una pregunta, lo puso a prueba y le dijo:
36 Maestro, ¿cuál es la regla principal en la ley?
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ |
37 Y le dijo: Amarás al Señor tu Dios con todo tu corazón, y con toda tu alma, y con toda tu mente.
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. |
38 Esta es la primera y más grande regla.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! |
39 Y un segundo es semejante: Ten amor por tu prójimo como por ti mismo.
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. |
40 En estas dos reglas se basan toda la ley y los profetas.
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ |
41 Mientras los fariseos estaban juntos, Jesús les hizo una pregunta, diciendo:
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: |
42 ¿Cuál es tu opinión del Cristo? ¿De quién es hijo? Ellos le dicen: El Hijo de David.
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. |
43 Les dice: ¿Cómo, pues, David en el Espíritu le puso el nombre de Señor, diciendo:
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. |
44 Dijo el Señor a mi Señor: Siéntate a mi diestra, hasta que yo ponga debajo de tus pies a todos los que están contra ti?
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
45 Si David le da el nombre de Señor, ¿cómo es él su hijo?
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ |
46 Y nadie fue capaz de darle una respuesta, y tan grande era su temor de él, que desde ese día nadie le hizo más preguntas.
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. |
