Génesis 2
1 Y los cielos y la tierra y todas las cosas en ellos estaban completos.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם |
2 Y en el séptimo día, Dios vino al fin de toda su obra; y en el séptimo día tomó su descanso de todo el trabajo que había hecho.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה |
3 Y Dios bendijo al séptimo día y lo santificó, porque aquel día tomó su descanso de toda la obra que había hecho en la creación.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות |
4 Este es el origen del cielo y la tierra cuando fueron creados.
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים |
5 En el día en que el Señor Dios hizo la tierra y el cielo, no había plantas del campo en la tierra, ni había hierba, porque el Señor Dios no había enviado lluvia sobre la tierra y no había hombre para trabajar en la tierra.
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה |
6 Pero una neblina subió de la tierra, regando toda la faz de la tierra.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה |
7 Y Dios él Señor hizo al hombre del polvo de la tierra, y le dio aliento de vida; y el hombre se hizo alma viviente.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
8 Y Dios él Señor hizo un jardín en el oriente, en Edén; y allí puso al hombre que él había hecho.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר |
9 Y de la tierra Él Señor Dios hizo crecer árboles deliciosos a la vista, y bueno para comer; y en el medio del jardín, el árbol de la vida y el árbol del conocimiento del bien y del mal.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע |
10 Y salió un río de Edén, que daba agua al huerto; y de allí se separó y se convirtió en cuatro corrientes.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים |
11 El nombre del primero es Pisón, que recorre toda la tierra de Havila, donde hay oro.
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב |
12 Y el oro de aquella tierra es bueno; hay bedelio y la piedra de ónice.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם |
13 Y el nombre del segundo río es Gihón: este río rodea toda la tierra de Cus.
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש |
14 Y el nombre del tercer río es Tigris, que va al oriente de Asiria. Y el cuarto río es Eufrates.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
15 Y el Señor Dios tomó al hombre y lo puso en el jardín del Edén para que trabaje en él y lo cuide.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה |
16 Y el Señor Dios dio órdenes al hombre, diciendo: Puedes tomar del fruto de todos los árboles del huerto.
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל |
17 Pero del fruto del árbol del conocimiento del bien y del mal no puedes tomar; porque el día en que lo tomes, la muerte ciertamente vendrá a ti.
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות |
18 Y el Señor Dios dijo: No es bueno que el hombre esté solo; haré ayuda idónea como él mismo lo ayude.
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו |
19 Y él Señor Dios hizo desde la tierra todas las bestias del campo, y todas las aves del cielo, y las tomó al hombre para ver los nombres que él les daría; y cualquiera que sea el nombre que dio a los seres vivientes, era su nombre.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו |
20 Y el hombre dio nombres a todos los animales, a las aves del cielo y a todos los animales del campo; pero Adan no tenía a nadie como él como ayuda.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו |
21 Y el Señor Dios mandó un sueño profundo sobre el hombre, y tomó uno de los huesos de su costado mientras dormía, uniendo nuevamente la carne en su lugar.
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה |
22 Y el hueso que el Señor Dios le había quitado al hombre que había convertido en mujer, y la trajo al hombre.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם |
23 Y el hombre dijo: Esto es ahora hueso de mis huesos y carne de mi carne: que se llame mujer, porque del varón fue quitada.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת |
24 Por esta causa, se apartará un hombre de su padre y de su madre, y se unirá a su mujer y ellos serán una sola carne.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד |
25 Y el hombre y su mujer estaban sin ropa, y no tenían vergüenza.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו |
