1 Corintios 11

1 Siganme, así como yo sigo a Cristo.

לכו בעקבותיי, כשם שאני הולך בעקבות המשיח.

2 Ahora me complace ver que me tienen en la memoria en todas las cosas, y siguen las enseñanzas que les enseñe.

אחים יקרים, אני שמח כל־כך שאתם זוכרים ואף מקיימים את כל מה שלימדתי אתכם.

3 Pero es importante que tengan en cuenta este hecho, que la cabeza de cada hombre es Cristo; y la cabeza de la mujer es el hombre, y la cabeza de Cristo es Dios.

ברצוני רק להזכירכם שכל איש מאמין נתון למרות המשיח, האישה נתונה למרות האיש, והמשיח נתון למרות אלוהים.

4 Todo hombre que toma parte en la oración, o que enseña como profeta, con la cabeza cubierta, deshonra al que es su cabeza.

לכן, אדם המסרב להסיר את כובעו בעת תפילה, לימוד או דרשה, מבזה את המשיח.

5 Pero cada mujer que que ora o profetiza lo hace con la cabeza descubierta, deshonra su cabeza, porque es lo mismo que si le cortaran el cabello.

אך אישה מבזה את ראשה אם היא מתפללת או מתנבאת בציבור בלי לכסות את ראשה, כי זה כמו שהיא מגלחת את שער ראשה.

6 Porque si una mujer no está encubierta, que se corte su cabello; pero si es una vergüenza para una mujer cortarse el pelo, que se la cubra.

אישה המסרבת לכסות את ראשה צריכה לגלח את שערה, ואם היא מתביישת להיראות בציבור מגולחת, עליה לכסות את ראשה.

7 Porque no es justo que un hombre se cubra la cabeza, porque él es imagen y gloria de Dios; pero la mujer es la gloria del hombre.

הגבר אינו צריך לכסות את ראשו, כי האישה היא כבוד האיש, וכבוד האלוהים הוא האדם שנברא בצלמו.

8 Porque el hombre no vino de la mujer, sino la mujer del hombre.

אל תשכחו שהאדם הראשון לא נברא מהאישה, אלא האישה הראשונה נבראה מהאדם.

9 Y el hombre no fue creado por causa de la mujer, sino la mujer por causa del hombre.

אדם לא נברא למען חוה, כי אם חוה נבראה למען אדם.

10 Por esta razón, es correcto que la mujer tenga una señal de autoridad en su cabeza, debido a los ángeles.

לכן צריכה האישה לכסות את ראשה כסימן כניעתה לבעלה, ובגלל המלאכים.

11 Pero la mujer no está separada del hombre, y el hombre no está separado de la mujer en el Señor.

אנו יודעים שאלוהים ברא את הגבר והאישה זה למען זה, והם זקוקים איש לרעהו.

12 Porque como la mujer fue formada del hombre, así el varón viene de la mujer; pero todas las cosas vienen de Dios.

האישה הראשונה נבראה אמנם מהאיש, אך מאותו יום ואילך נולדו כל הגברים מנשים. והגבר והאישה גם יחד נבראו על־ידי אלוהים.

13 Sean ustedes mismos los jueces de la pregunta: ¿le parece correcto que una mujer ore sin cubrirse la cabeza?

אמרו אתם, האם נאה לאישה להתפלל בציבור ללא כיסוי ראש?

14 La naturaleza misma nos enseña que es deshonroso que él hombre se deje crecer el pelo.

האין הגיונכם אומר שראש האישה צריך להיות מכוסה? הלא הנשים מתגאות בשיערן, בעוד שגבר בעל שיער ארוך נוטה להתבייש בו.

15 Pero si una mujer tiene pelo largo, es una gloria para ella, porque se le ha dado el pelo como cubierta.

16 Pero si algún hombre quiere ser contencioso, esta no es nuestra manera de hacer las cosas, y no se hace en las iglesias de Dios.

אם מישהו מעוניין להתווכח בנושא זה, אני אומר שפשוט אין לנו נוהג אחר, וגם לא בקהילות אחרות.

17 Pero al darles esta orden, hay una cosa que no me agrada: es que cuando se juntan no es para mejor sino para peor.

בהזדמנות זאת ברצוני להתייחס לשמועות המהלכות עליכם. שמעתי שכאשר אתם מתאספים יחד יש ביניכם חילוקי דעות ומריבות.

18 Antes que nada, me viene a la mente que cuando se reúnen en la iglesia, hay divisiones entre ustedes, y considero que la declaración es verdadera en parte.

אנשים רבים סיפרו לי על חילוקי הדעות ועל הוויכוחים שמתנהלים בעת האסיפות שלכם. אני בהחלט נוטה להאמין לחלק מהשמועות,

19 Porque las divisiones son necesarias entre ustedes, para que aquellos que tienen la aprobación de Dios sean claramente vistos entre ustedes.

כי צריכות להיות ביניכם דעות שונות, כדי שאלה מכם הדבקים באמת בכל מחיר יהיו מוכרים לציבור.

20 Pero ahora, cuando se unen, no es posible tomar la santa comida del Señor:

כאשר אתם מתאספים יחד, אינכם אוכלים את סעודת־האדון כפי שציוונו המשיח, אלא אתם אוכלים את סעודתכם שלכם.

21 Porque cuando tomas tu comida, todos toman su comida antes que la otra; y uno no tiene suficiente comida, y otros hasta se emborrachan.

סיפרו לי כי יש ביניכם כאלה שחוטפים וזוללים את כל האוכל המגיע לידיהם, בלי להשאיר לאחרים, וכך אחדים הולכים לביתם שבעים ושיכורים, ואילו אחרים הולכים לביתם רעבים וצמאים.

22 ¿Qué? ¿No tienen sus casas para beber y comer? o no tienes respeto por la iglesia de Dios, avergonzando a los pobres? ¿Qué voy a decirles? ¿Debo felicitarlos? ciertamente no.

מה קורה פה? האם אינכם יכולים לאכול ולשתות בבית, כדי לא לבייש את העניים שאין באפשרותם לקנות אוכל? מה אני יכול לומר על התנהגות כזאת? אני מקווה שאינכם מצפים ממני לטפיחה על השכם בזכות התנהגותכם”הטובה“!

23 Porque del Señor recibí esta enseñanza y lo que les he enseñado, que el Señor Jesús, en la noche en que Judas lo traicionó, tomó pan,

אני חוזר ואומר לכם מה שציווה האדון עצמו בנוגע לסעודה שלו: בערב שבו הוסגר האדון על־ידי יהודה, הוא לקח לחם,

24 y cuando se quebró con un acto de alabanza, él dijo: Este es mi cuerpo, que por ustedes es partido; haz esto en memoria de mí.

הודה לאלוהים עליו, פרס את הלחם לפרוסות, הגיש לתלמידיו ואמר:”זהו גופי הניתן בעדכם. עשו זאת לזיכרוני.“

25 De la misma manera, con la copa, después de la comida, dijo: Esta copa es el nuevo testamento en mi sangre: haz esto, siempre que lo beban, en memoria de mí.

לאחר הסעודה הוא לקח גם את כוס היין ואמר:”כוס זאת מסמלת את הברית החדשה – ברית שנחתמה בדמי. עשו זאת לזיכרוני בכל פעם שתשתו.“

26 Porque cada vez que toman el pan y el cáliz, das testimonio de la muerte del Señor hasta que él venga.

כי בכל פעם שאתם אוכלים את הלחם הזה ושותים מהכוס הזאת, אתם מזכירים את מותו למעננו. עשו זאת עד שובו אלינו.

27 Si, entonces, alguien toma el pan o la copa del Señor en el espíritu equivocado, él será responsable del cuerpo y la sangre del Señor.

כל האוכל מהלחם הזה והשותה מכוס האדון ללא כבוד ויראה, יואשם בחטא נגד גוף המשיח ודמו.

28 Pero que nadie tome del pan y la copa sin probarse a sí mismo.

על כל אחד לבחון את עצמו לפני שיאכל מן הלחם וישתה מן היין,

29 Porque un hombre se pone en peligro, si participa en la comida santa sin ser consciente de que es el cuerpo del Señor.

כי כל מי שאוכל מן הלחם ושותה מן היין ללא כבוד ויראה, ובלי לייחס חשיבות רבה למות המשיח, מקל בערכו של המשיח ומבזה את גופו, ומשום כך אלוהים ישפוט אותו.

30 Por esta causa, algunos de ustedes son débiles y enfermos, y un número está muerto.

זאת למעשה הסיבה לכך שרבים מכם חלשים וחולים ויש אפילו שמתו.

31 Pero si fuéramos verdaderos jueces de nosotros mismos, el castigo no nos vendría encima.

ברם אם תבחנו את עצמכם בזהירות לפני סעודת האדון, לא תישפטו ולא תיענשו.

32 Pero si el castigo llega, es enviado por el Señor, para que podamos estar a salvo cuando el mundo sea juzgado.

דעו לכם שאם ה׳ שופט ומעניש אותנו, הוא עושה זאת כדי שלא נישפט עם אנשי העולם.

33 Así que, hermanos míos, cuando se unan a la santa comida del Señor, espérense unos a otros.

לפיכך, אחים יקרים, כשנפגשים אתם לסעודת האדון חכו איש לרעהו;

34 Si alguno tiene hambre, para que Dios no tenga que castigarlos por esa clase de reuniones Y el resto lo pondré en orden cuando vaya a verlos.

מי שרעב, מוטב שיאכל בבית לפני בואו, כדי שלא יביא משפט על עצמו. את שאר הדברים שרציתי לומר אומר לכם פנים אל פנים, כשאבוא אליכם.