Habacuc 3
1 Oración de Habacuc profeta, por las ignorancias.
| תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ |
2 Oh SEÑOR, he oído tu palabra, y temí. Oh SEÑOR, aviva tu obra en medio de los tiempos, En medio de los tiempos hazla conocer; En la ira acuérdate de la misericordia.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ |
3 Dios vendrá de Temán, y el Santo desde el monte de Parán, (Selah) Su gloria cubrió los cielos, y la tierra se llenó de su alabanza.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ |
4 Y su resplandor fue como la luz; cuernos le salían de su mano; y allí estaba escondida su fortaleza.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ |
5 Delante de su rostro iba mortandad, y de sus pies salían carbones encendidos.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ |
6 Se paró, y midió la tierra: miró, e hizo salir los gentiles; y los montes antiguos fueron desmenuzados, los collados antiguos; los caminos del mundo se humillaron a él.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ |
7 En nada vi las tiendas de Cusán; las tiendas de la tierra de Madián temblaron.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ |
8 ¿Oh SEÑOR, contra los ríos te airaste? ¿Contra los ríos fue tu enojo? ¿Tu ira fue contra el mismo mar, Cuando subiste sobre tus caballos, y sobre tus carros de salud?
| הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ |
9 Se descubrió enteramente tu arco; y los juramentos a las tribus, Palabra eterna, cuando partiste la tierra con ríos.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ |
10 Te vieron, y tuvieron temor los montes; pasó la inundación de las aguas; el abismo dio su voz, la hondura alzó sus manos.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ |
11 El sol y la luna se pararon en su estancia; a la luz de tus saetas anduvieron, y al resplandor de tu fulgente lanza.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ |
12 Con ira hollaste la tierra, con furor trillaste los gentiles.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ |
13 Saliste para salvar a tu pueblo, para salvar con tu Ungido. Traspasaste la cabeza de la casa del impío, desnudando el cimiento hasta el cuello. (Selah)
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ |
14 Horadaste con sus báculos las cabezas de sus villas, que como tempestad acometieron para derramarme; su orgullo era como para devorar al pobre encubiertamente.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ |
15 Hiciste camino en el mar a tus caballos, por montón de grandes aguas.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ |
16 Oí, y tembló mi vientre; a la voz se batieron mis labios; pudrición se entró en mis huesos, y en mi asiento me estremecí; para reposar en el día de la angustia, cuando viniere al pueblo para destruirlo.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ |
17 Porque la higuera no florecerá, ni en las vides habrá fruto; la obra de la oliva mentirá, y los labrados no darán mantenimiento; las ovejas serán taladas de la majada, y en los corrales no habrá vacas;
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ |
18 pero yo en el SEÑOR me alegraré, y en el Dios de mi salud me gozaré.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ |
19 El Señor DIOS es mi fortaleza, el cual pondrá mis pies como de ciervas, y sobre mis alturas me hará andar victorioso en mis instrumentos de música.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ |
