Proverbios 1
1 LOS proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel:
| משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל |
2 Para entender sabiduría y doctrina; para conocer las razones prudentes;
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה |
3 Para recibir el consejo de prudencia, justicia, y juicio y equidad;
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים |
4 Para dar sagacidad á los simples, y á los jóvenes inteligencia y cordura.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה |
5 Oirá el sabio, y aumentará el saber; y el entendido adquirirá consejo;
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה |
6 Para entender parábola y declaración; palabras de sabios, y sus dichos oscuros.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם |
7 El principio de la sabiduría es el temor de Jehová: los insensatos desprecian la sabiduría y la enseñanza.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו |
8 Oye, hijo mío, la doctrina de tu padre, y no desprecies la dirección de tu madre:
| שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך |
9 Porque adorno de gracia serán á tu cabeza, y collares á tu cuello.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך |
10 Hijo mío, si los pecadores te quisieren engañar, no consientas.
| בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא |
11 Si dijeren: Ven con nosotros, pongamos asechanzas á la sangre, acechemos sin motivo al inocente;
| אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585) |
13 Hallaremos riquezas de todas suertes, henchiremos nuestras casas de despojos;
| כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל |
14 Echa tu suerte entre nosotros; tengamos todos una bolsa:
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו |
15 Hijo mío, no andes en camino con ellos; aparta tu pie de sus veredas:
| בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם |
16 Porque sus pies correrán al mal, é irán presurosos á derramar sangre.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם |
17 Porque en vano se tenderá la red ante los ojos de toda ave;
| כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף |
18 Mas ellos á su propia sangre ponen asechanzas, y á sus almas tienden lazo.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם |
19 Tales son las sendas de todo el que es dado á la codicia, [la cual] prenderá el alma de sus poseedores.
| כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח |
20 La sabiduría clama de fuera, da su voz en las plazas:
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה |
21 Clama en los principales lugares de concurso; en las entradas de las puertas de la ciudad dice sus razones:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר |
22 ¿Hasta cuándo, oh simples, amaréis la simpleza, y los burladores desearán el burlar, y los insensatos aborrecerán la ciencia?
| עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת |
23 Volveos á mi reprensión: he aquí yo os derramaré mi espíritu, y os haré saber mis palabras.
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם |
24 Por cuanto llamé, y no quisisteis; extendí mi mano, y no hubo quien escuchase;
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב |
25 Antes desechasteis todo consejo mío, y mi reprensión no quisisteis:
| ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם |
26 También yo me reiré en vuestra calamidad, y me burlaré cuando [os] viniere lo que teméis;
| גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם |
27 Cuando viniere como una destrucción lo que teméis, y vuestra calamidad llegare como un torbellino; cuando sobre vosotros viniere tribulación y angustia.
| בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה |
28 Entonces me llamarán, y no responderé; buscarme han de mañana, y no me hallarán:
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני |
29 Por cuanto aborrecieron la sabiduría, y no escogieron el temor de Jehová,
| תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו |
30 Ni quisieron mi consejo, y menospreciaron toda reprensión mía:
| לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי |
31 Comerán pues del fruto de su camino, y se hartarán de sus consejos.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו |
32 Porque el reposo de los ignorantes los matará, y la prosperidad de los necios los echará á perder.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם |
33 Mas el que me oyere, habitará confiadamente, y vivirá reposado, sin temor de mal.
| ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה |
