San Mateo 13
1 Y AQUEL día, saliendo Jesús de casa, se sentó junto á la mar.
| באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. |
2 Y se allegaron á él muchas gentes; y entrándose él en el barco, se sentó, y toda la gente estaba á la ribera.
| תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. |
3 Y les habló muchas cosas por parábolas, diciendo: He aquí el que sembraba salió á sembrar.
| ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:”איכר יצא לזרוע בשדה. |
4 Y sembrando, parte [de la simiente] cayó junto al camino; y vinieron las aves, y la comieron.
| כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. |
5 Y parte cayó en pedregales, donde no tenía mucha tierra; y nació luego, porque no tenía profundidad de tierra:
| זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, |
6 Mas en saliendo el sol, se quemó; y secóse, porque no tenía raíz.
| אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. |
7 Y parte cayó en espinas; y las espinas crecieron, y la ahogaron.
| זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. |
8 Y parte cayó en buena tierra, y dió fruto, cuál á ciento, cuál á sesenta, y cuál á treinta.
| אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. |
9 Quien tiene oídos para oir, oiga.
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ |
10 Entonces, llegándose los discípulos, le dijeron: ¿Por qué les hablas por parábolas?
| תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו:”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“ |
11 Y él respondiendo, les dijo: Por que á vosotros es concedido saber los misterios del reino de los cielos; mas á ellos no es concedido.
| הסביר להם ישוע:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. |
12 Porque á cualquiera que tiene, se le dará, y tendrá más; pero al que no tiene, aun lo que tiene le será quitado.
| כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. |
13 Por eso les hablo por parábolas; porque viendo no ven, y oyendo no oyen, ni entienden.
| אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. |
14 De manera que se cumple en ellos la profecía de Isaías, que dice: De oído oiréis, y no entenderéis; y viendo veréis, y no miraréis.
| כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:’שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו. |
15 Porque el corazón de este pueblo está engrosado, y de los oídos oyen pesadamente, y de sus ojos guiñan: para que no vean de los ojos, y oigan de los oídos, y del corazón entiendan, y se conviertan, y yo los sane.
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. |
16 Mas bienaventurados vuestros ojos, porque ven; y vuestros oídos, porque oyen.
| ”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. |
17 Porque de cierto os digo, que muchos profetas y justos desearon ver lo que veis, y no lo vieron: y oir lo que oís, y no lo oyeron.
| הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו. |
18 Oid, pues, vosotros la parábola del que siembra:
| ”זהו פירוש המשל: |
19 Oyendo cualquiera la palabra del reino, y no entendiéndola, viene el malo, y arrebata lo que fué sembrado en su corazón: éste es el que fué sembrado junto al camino.
| השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. |
20 Y el que fué sembrado en pedregales, éste es el que oye la palabra, y luego la recibe con gozo.
| האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. |
21 Mas no tiene raíz en sí, antes es temporal: que venida la aflicción ó la persecución por la palabra, luego se ofende.
| אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. |
22 Y el que fué sembrado en espinas, éste es el que oye la palabra; pero el afán de este siglo y el engaño de las riquezas, ahogan la palabra, y hácese infructuosa. (aiōn g165)
| האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. (aiōn g165) |
23 Mas el que fué sembrado en buena tierra, éste es el que oye y entiende la palabra, y el que lleva fruto: y lleva uno á ciento, y otro á sesenta, y otro á treinta.
| האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“ |
24 Otra parábola les propuso, diciendo: El reino de los cielos es semejante al hombre que siembra buena simiente en su campo:
| ישוע סיפר להם משל נוסף:”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. |
25 Mas durmiendo los hombres, vino su enemigo, y sembró cizaña entre el trigo, y se fué.
| אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר בין החיטה. |
26 Y como la hierba salió é hizo fruto, entonces apareció también la cizaña.
| כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר. |
27 Y llegándose los siervos del padre de la familia, le dijeron: Señor, ¿no sembraste buena simiente en tu campo? ¿de dónde, pues, tiene cizaña?
| ”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו:’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘ |
28 Y él les dijo: Un hombre enemigo ha hecho esto. Y los siervos le dijeron: ¿Quieres, pues, que vayamos y la cojamos?
| ”’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.”’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘שאלו המשרתים. |
29 Y él dijo: No; porque cogiendo la cizaña, no arranquéis también con ella el trigo.
| ”’לא‘, השיב האיכר.’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. |
30 Dejad crecer juntamente lo uno y lo otro hasta la siega; y al tiempo de la siega yo diré á los segadores: Coged primero la cizaña, y atadla en manojos para quemarla; mas recoged el trigo en mi alfolí.
| הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “ |
31 Otra parábola les propuso, diciendo: El reino de los cielos es semejante al grano de mostaza, que tomándolo alguno lo sembró en su campo:
| ישוע סיפר להם עוד משל:”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“ |
32 El cual á la verdad es la más pequeña de todas las simientes; mas cuando ha crecido, es la mayor de las hortalizas, y se hace árbol, que vienen las aves del cielo y hacen nidos en sus ramas.
33 Otra parábola les dijo: El reino de los cielos es semejante á la levadura que tomó una mujer, y escondió en tres medidas de harina, hasta que todo quedó leudo.
| ישוע נתן להם דוגמה נוספת:”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“ |
34 Todo esto habló Jesús por parábolas á las gentes, y sin parábolas no les hablaba:
| את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. |
35 Para que se cumpliese lo que fué dicho por el profeta, que dijo: Abriré en parábolas mi boca; rebosaré cosas escondidas desde la fundación del mundo.
| כך הוא קיים את הנבואה:”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“. |
36 Entonces, despedidas las gentes, Jesús se vino á casa; y llegándose á él sus discípulos, le dijeron: Decláranos la parábola de la cizaña del campo.
| לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה. |
37 Y respondiendo él, les dijo: El que siembra la buena simiente es el Hijo del hombre;
| ”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. |
38 Y el campo es el mundo; y la buena simiente son los hijos del reino, y la cizaña son los hijos del malo;
| ”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. |
39 Y el enemigo que la sembró, es el diablo; y la siega es el fin del mundo, y los segadores son los ángeles. (aiōn g165)
| האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“ (aiōn g165) |
40 De manera que como es cogida la cizaña, y quemada al fuego, así será en el fin de este siglo. (aiōn g165)
| ”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. (aiōn g165) |
41 Enviará el Hijo del hombre sus ángeles, y cogerán de su reino todos los escándalos, y los que hacen iniquidad,
| בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, |
42 Y los echarán en el horno de fuego: allí será el lloro y el crujir de dientes.
| וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים |
43 Entonces los justos resplandecerán como el sol en el reino de su Padre: el que tiene oídos para oir, oiga.
| ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב! |
44 Además, el reino de los cielos es semejante al tesoro escondido en el campo; el cual hallado, el hombre [lo] encubre, y de gozo de ello va, y vende todo lo que tiene, y compra aquel campo.
| ”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“ |
45 También el reino de los cielos es semejante al hombre tratante, que busca buenas perlas;
| ”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. |
46 Que hallando una preciosa perla, fué y vendió todo lo que tenía, y la compró.
| כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“ |
47 Asimismo el reino de los cielos es semejante á la red, que echada en la mar, coge de todas suertes [de peces]:
| ”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. |
48 La cual estando llena, la sacaron á la orilla; y sentados, cogieron lo bueno en vasos, y lo malo echaron fuera.
| כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. |
49 Así será al fin del siglo: saldrán los ángeles, y apartarán á los malos de entre los justos, (aiōn g165)
| כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. (aiōn g165) |
50 Y los echarán en el horno del fuego: allí será el lloro y el crujir de dientes.
| את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“ |
51 Díceles Jesús: ¿Habéis entendido todas estas cosas? Ellos responden: Sí, Señor.
| ”האם אתם מבינים?“שאל אותם ישוע.”כן, “ענו התלמידים,”אנחנו מבינים.“ |
52 Y él les dijo: Por eso todo escriba docto en el reino de los cielos, es semejante á un padre de familia, que saca de su tesoro cosas nuevas y cosas viejas.
| וישוע הוסיף:”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“ |
53 Y aconteció que acabando Jesús estas parábolas, pasó de allí.
| כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. |
54 Y venido á su tierra, les enseñaba en la sinagoga de ellos, de tal manera que ellos estaban atónitos, y decían: ¿De dónde tiene éste esta sabiduría, y estas maravillas?
| כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים. |
55 ¿No es éste el hijo del carpintero? ¿no se llama su madre María, y sus hermanos Jacobo y José, y Simón, y Judas?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“תמהו האנשים.”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! |
56 ¿Y no están todas sus hermanas con nosotros? ¿De dónde, pues, tiene éste todas estas cosas?
| גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ |
57 Y se escandalizaban en él. Mas Jesús les dijo: No hay profeta sin honra sino en su tierra y en su casa.
| והם רגזו מאוד על ישוע.”אין נביא בעירו!“אמר להם ישוע.”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ |
58 Y no hizo allí muchas maravillas, á causa de la incredulidad de ellos.
| ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד. |
