Job 9
1 Y RESPONDIÓ Job, y dijo:
| ויען איוב ויאמר |
2 Ciertamente yo conozco que es así: ¿y cómo se justificará el hombre con Dios?
| אמנם ידעתי כי-כן ומה-יצדק אנוש עם-אל |
3 Si quisiere contender con él, no le podrá responder á una [cosa] de mil.
| אם-יחפץ לריב עמו-- לא-יעננו אחת מני-אלף |
4 El es sabio de corazón, y poderoso en fortaleza: ¿quién se endureció contra él, y quedó en paz?
| חכם לבב ואמיץ כח-- מי-הקשה אליו וישלם |
5 Que arranca los montes con su furor, y no conocen quién los trastornó:
| המעתיק הרים ולא ידעו-- אשר הפכם באפו |
6 Que remueve la tierra de su lugar, y hace temblar sus columnas:
| המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
7 Que manda al sol, y no sale; y sella las estrellas:
| האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
8 El que extiende solo los cielos, y anda sobre las alturas de la mar:
| נטה שמים לבדו ודורך על-במתי ים |
9 El que hizo el Arcturo, y el Orión, y las Pléyadas, y los lugares secretos del mediodía:
| עשה-עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
10 El que hace cosas grandes é incomprensibles, y maravillosas, sin número.
| עשה גדלות עד-אין חקר ונפלאות עד-אין מספר |
11 He aquí que él pasará delante de mí, y yo no lo veré; y pasará, y no lo entenderé.
| הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא-אבין לו |
12 He aquí, arrebatará; ¿quién le hará restituir? ¿Quién le dirá, Qué haces?
| הן יחתף מי ישיבנו מי-יאמר אליו מה-תעשה |
13 Dios no tornará atrás su ira, y debajo de él se encorvan los que ayudan á los soberbios.
| אלוה לא-ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
14 ¿Cuánto menos le responderé yo, y hablaré con él palabras estudiadas?
| אף כי-אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
15 Que aunque fuese yo justo, no responderé; antes habré de rogar á mi juez.
| אשר אם-צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
16 Que si yo le invocase, y él me respondiese, aun no creeré que haya escuchado mi voz.
| אם-קראתי ויענני-- לא-אאמין כי-יאזין קולי |
17 Porque me ha quebrado con tempestad, y ha aumentado mis heridas sin causa.
| אשר-בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
18 No me ha concedido que tome mi aliento; mas hame hartado de amarguras.
| לא-יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
19 Si [habláremos] de [su] potencia, fuerte por cierto es; si de juicio, ¿quién me emplazará?
| אם-לכח אמיץ הנה ואם-למשפט מי יועידני |
20 Si yo me justificare, me condenará mi boca; si [me dijere] perfecto, esto me hará inicuo.
| אם-אצדק פי ירשיעני תם-אני ויעקשני |
21 [Bien que] yo [fuese] íntegro, no conozco mi alma: reprocharé mi vida.
| תם-אני לא-אדע נפשי אמאס חיי |
22 Una cosa resta que yo diga: Al perfecto y al impío él los consume.
| אחת היא על-כן אמרתי--תם ורשע הוא מכלה |
23 Si azote mata de presto, ríese de la prueba de los inocentes.
| אם-שוט ימית פתאם-- למסת נקים ילעג |
24 La tierra es entregada en manos de los impíos, y él cubre el rostro de sus jueces. Si no [es él], ¿quién [es]? ¿dónde está?
| ארץ נתנה ביד-רשע-- פני-שפטיה יכסה אם-לא אפוא מי-הוא |
25 Mis días han sido más ligeros que un correo; huyeron, y no vieron el bien.
| וימי קלו מני-רץ ברחו לא-ראו טובה |
26 Pasaron cual navíos veloces: como el águila que se arroja á la comida.
| חלפו עם-אניות אבה כנשר יטוש עלי-אכל |
27 Si digo: Olvidaré mi queja, dejaré mi aburrimiento, y esforzaréme:
| אם-אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
28 Contúrbanme todos mis trabajos; sé que no me darás por libre.
| יגרתי כל-עצבתי ידעתי כי-לא תנקני |
29 Yo soy impío, ¿para qué trabajaré en vano?
| אנכי ארשע למה-זה הבל איגע |
30 Aunque me lave con aguas de nieve, y limpie mis manos con la misma limpieza,
| אם-התרחצתי במו- (במי-) שלג והזכותי בבר כפי |
31 Aun me hundirás en el hoyo, y mis propios vestidos me abominarán.
| אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
32 Porque no es hombre como yo, para que yo le responda, y vengamos juntamente á juicio.
| כי-לא-איש כמוני אעננו נבוא יחדו במשפט |
33 No hay entre nosotros árbitro que ponga su mano sobre nosotros ambos.
| לא יש-בינינו מוכיח-- ישת ידו על-שנינו |
34 Quite de sobre mí su vara, y su terror no me espante.
| יסר מעלי שבטו ואמתו אל-תבעתני |
35 Entonces hablaré, y no le temeré: porque así no estoy en mí mismo.
| אדברה ולא איראנו כי לא-כן אנכי עמדי |
