Salmos 22
1 ¡Dios mío, Dios mío! ¿por qué me has dejado? ¿estás lejos de mi salud, de las palabras de mi gemido?
| למנצח על-אילת השחר מזמור לדוד ב אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי |
2 Dios mío, clamo de día, y no oyes; y de noche, y no hay para mí silencio.
| אלהי--אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא-דמיה לי |
3 Y tú, santo, habitante, alabanzas de Israel.
| ואתה קדוש-- יושב תהלות ישראל |
4 En ti esperaron nuestros padres: esperaron, y los salvaste.
| בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו |
5 Clamaron a ti, y fueron librados: esperaron en ti, y no se avergonzaron.
| אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא-בושו |
6 Y yo, gusano, y no varón: vergüenza de hombres y desecho del pueblo.
| ואנכי תולעת ולא-איש חרפת אדם ובזוי עם |
7 Todos los que me ven, escarnecen de mí: echan de los labios, menean la cabeza.
| כל-ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש |
8 Remíte se a Jehová, líbrele, que le quiere bien.
| גל אל-יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו |
9 Empero tú eres el que me sacó del vientre: el que me haces esperar desde los pechos de mi madre.
| כי-אתה גחי מבטן מבטיחי על-שדי אמי |
10 Sobre ti estoy echado desde la matriz: desde el vientre de mi madre tú eres mi Dios.
| עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה |
11 No te alejes de mí, porque la angustia está cerca: porque no hay quien ayude.
| אל-תרחק ממני כי-צרה קרובה כי-אין עוזר |
12 Rodeáronme muchos toros: fuertes toros de Basán me cercaron.
| סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני |
13 Abrieron sobre mí su boca, como león que hace presa y que brama.
| פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג |
14 Como aguas me escurrí, y descoyuntáronse todos mis huesos: mi corazón fue como cera desliéndose en medio de mis entrañas.
| כמים נשפכתי-- והתפרדו כל-עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי |
15 Secóse como un tiesto mi vigor, y mi lengua se pegó a mis paladares: y en el polvo de la muerte me has puesto.
| יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר-מות תשפתני |
16 Porque me rodearon perros: cercáronme cuadrilla de malignos: horadaron mis manos y mis pies.
| כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי |
17 Contaría todos mis huesos: ellos miran, me consideran:
| אספר כל-עצמותי המה יביטו יראו-בי |
18 Partieron entre sí mis vestidos: y sobre mi ropa echaron suertes.
| יחלקו בגדי להם ועל-לבושי יפילו גורל |
19 Mas tú, Jehová, no te alejes: fortaleza mía, apresúrate para mi socorro.
| ואתה יהוה אל-תרחק אילותי לעזרתי חושה |
20 Escapa de la espada mi alma; de poder del perro mi única.
| הצילה מחרב נפשי מיד-כלב יחידתי |
21 Sálvame de la boca del león: y de los cuernos de los unicornios óyeme.
| הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני |
22 Contaré tu nombre a mis hermanos: en medio de la congregación te alabaré.
| אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך |
23 Los que teméis a Jehová, alabádle; toda la simiente de Jacob, glorificádle; y teméd de él toda la simiente de Israel.
| יראי יהוה הללוהו-- כל-זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל-זרע ישראל |
24 Porque no menospreció, ni abominó, la aflicción del pobre, ni escondió su rostro de él: y cuando clamó a él, le oyó.
| כי לא-בזה ולא שקץ ענות עני-- ולא-הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע |
25 De ti será mi alabanza en la grande congregación: mis votos pagaré delante de los que le temen.
| מאתך תהלתי בקהל רב--נדרי אשלם נגד יראיו |
26 Comerán los pobres, y hartarse han: alabarán a Jehová los que le buscan: vivirá vuestro corazón para siempre.
| יאכלו ענוים וישבעו-- יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד |
27 Acordarse han, y volverse han a Jehová todos los términos de la tierra; y humillarse han delante de ti todas las familias de las gentes.
| יזכרו וישבו אל-יהוה-- כל-אפסי-ארץ וישתחוו לפניך כל-משפחות גוים |
28 Porque de Jehová es el reino: y él se enseñoreará de las naciones.
| כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים |
29 Comieron, y adoraron todos los gruesos de la tierra: delante de él se arrodillaron todos los que descienden al polvo: y sus almas no vivificaron.
| אכלו וישתחוו כל-דשני-ארץ-- לפניו יכרעו כל-יורדי עפר ונפשו לא חיה |
30 La simiente le servirá: será contada a Jehová perpetuamente.
| זרע יעבדנו יספר לאדני לדור |
31 Vendrán, y anunciarán al pueblo que naciere, su justicia que él hizo.
| יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה |
