Job 32
1 Y cesaron estos tres varones de responder a Job, por cuanto él era justo en sus ojos.
| וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ |
2 Y Eliú, hijo de Baraquel, Buzita, de la familia de Ram, se enojó con furor contra Job: enojóse con furor, por cuanto justificaba su vida más que a Dios.
| ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ |
3 Enojóse asimismo con furor contra sus tres amigos, por cuanto no hallaban que responder, habiendo condenado a Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ |
4 Y Eliú había esperado a Job en la disputa; porque todos eran más viejos de días que él.
| ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ |
5 Y viendo Eliú que no había respuesta en la boca de aquellos tres varones, su furor se encendió.
| וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ |
6 Y respondió Eliú, hijo de Baraquel, Buzita, y dijo: Yo soy menor de días, y vosotros viejos; por tanto he tenido miedo, y he temido de declararos mi opinión.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ |
7 Yo decía: Los días hablarán, y la muchedumbre de años declarará sabiduría.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ |
8 Ciertamente espíritu hay en el hombre, e inspiración del Omnipotente los hace que entiendan.
| אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ |
9 No los grandes son los sabios: ni los viejos entienden el derecho.
| לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ |
10 Por tanto yo dije: Escuchádme, declararé mi sabiduría yo también.
| לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ |
11 He aquí, yo he esperado a vuestras razones, he escuchado vuestros argumentos entre tanto que buscáis palabras.
| הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ |
12 Y aun os he considerado, y he aquí, que no hay de vosotros quien redarguya a Job, y responda a sus razones.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ |
13 Porque no digáis: Nosotros hemos hallado sabiduría: Dios le desechó, y no hombre.
| פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ |
14 Ni tampoco Job enderezó a mi sus palabras, ni yo le responderé con vuestras razones.
| ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ |
15 Espantáronse, no respondieron más, quitáronseles las hablas.
| חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ |
16 Y yo esperé, porque no hablaban: antes pararon, y no respondieron más.
| והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ |
17 Responderé pues también yo mi parte, declararé también yo mi opinión:
| אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ |
18 Porque estoy lleno de palabras: y el espíritu de mi vientre me constriñe.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ |
19 De cierto mi vientre es como el vino que no tiene respiradero, y se rompe como odres nuevos.
| הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ |
20 Hablaré pues, y respiraré: abriré mis labios, y responderé.
| אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ |
21 No haré ahora acepción de personas, ni usaré con hombre de lisonjeros títulos.
| אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ |
22 Porque no sé hablar lisonjas: de otra manera en breve me consuma mi hacedor.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ |
