2 Corintios 11

1 ¡Ojalá toleraseis un poco mi insensatez! Mas, sí, tolerádme.

אני מקווה שתתייחסו אלי בסבלנות גם אם אני מדבר בטיפשות. אנא, סלחו לי והניחו לי לומר את אשר על לבי.

2 Porque os zelo con zelo de Dios; porque os he desposado con un marido, para presentar os como una virgen pura a Cristo.

אני דואג לכם דאגה עמוקה כאלוהים עצמו; אתם כבתולה טהורה שהארשתי לאיש אחד, למשיח.

3 Mas tengo miedo de que, en alguna manera, como la serpiente engañó a Eva con su astucia, así no sean corrompidos vuestros ánimos, apartándose de la simplicidad que es en Cristo:

אך אני חושש שמא תסטו יום אחד ממסירותכם הטהורה למשיח, כשם שחווה רומתה על־ידי הנחש בגן העדן.

4 Porque si alguno viniere que predicare otro Cristo que el que hemos predicado; o si recibiereis otro espíritu del que habéis recibido; u otro evangelio del que habéis abrazado, le sufriríais bien.

אתם מתנהגים כפתאים ומאמינים לכל מה שאומרים לכם, גם אם מישהו מכריז לכם על ישוע השונה מזה שהכרזנו, או על רוח ששונה מרוח הקודש שקיבלתם, או על דרך שונה לישועה. אכן, אתם מוכנים להאמין לכל דבר!

5 Empero yo pienso, que en nada he sido inferior a los más eminentes apóstoles.

סבורני שאיני נופל במאומה מ”שליחים“מיוחדים אלה!

6 Porque aunque soy tosco en la palabra, no empero en la ciencia; mas en todas las cosas somos ya del todo manifiestos a vosotros.

אולי אינני נואם מעולה, אך אני יודע לפחות על מה אני מדבר, כפי שהוכחנו לכם פעמים רבות.

7 ¿Pequé yo humillándome a mí mismo, para que vosotros fueseis ensalzados, porque os he predicado el evangelio de Dios de balde?

האם חטאתי כשהשפלתי את עצמי (כדי לרומם אתכם!) ובישרתי לכם את בשורת האלוהים ללא תשלום?

8 He despojado las otras iglesias, recibiendo salario de ellos para servir a vosotros.

קהילות אחרות תמכו בי בעת שעבדתי למענכם. כן, לקחתי את כספם כדי לעזור לכם.

9 Y estando con vosotros, y teniendo necesidad, a ninguno fui carga; porque lo que me faltaba, lo suplieron los hermanos que vinieron de Macedonia; y en todas cosas me guardé de seros gravoso, y me guardaré.

בכל עת שהותי עמכם לא ביקשתי מכם פרוטה; האחים שבאו ממקדוניה סיפקו את כל צרכי. מעולם לא ביקשתי מכם דבר, וגם להבא לא אבקש.

10 Como la verdad de Cristo es en mí, nadie me atajará esta jactancia en las partes de Acaya.

בשם אמת המשיח בי, אני מבטיח שאתגאה על כך בכל יוון!

11 ¿Por qué? ¿por qué no os amo? Dios lo sabe.

מדוע? האם משום שאיני אוהב אתכם? אלוהים יודע שאני אוהב אתכם!

12 Mas lo que hago, haré aun; para quitar ocasión de los que querrían ocasión por ser hallados, en aquello de que se glorían, semejantes a nosotros.

אעשה זאת כדי לסכור את פיהם של אלה שמתפארים וטוענים:”אנחנו עושים את עבודת אלוהים בדיוק כמו פולוס וטימותיוס!“

13 Porque los tales son falsos apóstoles, obreros fraudulentos que se transfiguran en apóstoles de Cristo.

אנשים אלה הינם שליחי־שקר, רמאים שמתחפשים לשליחי המשיח.

14 Y no es maravilla; porque el mismo Satanás se transfigura en ángel de luz.

אך איני מתפלא על כך! אם השטן עצמו יכול להתחפש למלאך אור,

15 Así que no es mucho, si sus ministros se transfiguren como ministros de justicia, cuyo fin será conforme a sus obras.

אין פלא שמשרתיו יכולים להתחפש למשרתי צדק. אך לבסוף הם יקבלו את העונש שמגיע להם על מעלליהם.

16 Otra vez digo: Nadie me tenga por insensato; de otra manera, recibídme aun como a insensato, para que me jacte yo un poco.

אני חוזר ואומר, אל תחשבוני לשוטה, אך גם אם אתם חושבים אותי לשוטה, הקשיבו לי בכל זאת והניחו לי להתגאות כמוהם.

17 Lo que hablo, no lo hablo según el Señor, sino como con insensatez, en este atrevimiento de jactancia.

גאווה זאת לא ניתנה לי מאת המשיח, שכן אני נוהג כשוטה.

18 Puesto que muchos se glorían según la carne: también yo me gloriaré.

אך מאחר שרבים מתגאים על הישגיהם האנושיים, גם אני אתגאה כמוהם.

19 Porque de buena gana toleráis a los insensatos, siendo vosotros sabios;

אתם חושבים את עצמכם לחכמים גדולים, אך אתם מקשיבים ברצון לשוטים האלה.

20 Porque toleráis si alguien os pone en servidumbre, si alguien os devora, si alguien toma lo vuestro, si alguien se ensalza, si alguien os hiere en la cara.

לא אכפת לכם אם הם משעבדים אתכם, מנצלים אתכם, מכשילים אתכם, סוטרים על פניכם או מתנשאים עליכם.

21 Hablo en cuanto a la afrenta; como si nosotros hubiésemos sido débiles; mas en lo que otro tuviere osadía (hablo con insensatez) también yo tengo osadía.

אני מתבייש להודות שאיני חזק או נועז כמוהם. אך בכל מה שהם יכולים להתגאות, אני שוב מדבר כשוטה, גם אני יכול להתגאות!

22 ¿Son ellos Hebreos? yo también soy. ¿Son Israelitas? yo también. ¿Son simiente de Abraham? también yo.

האם הם עברים? גם אני. האם הם ישראלים? גם אני. זרע אברהם? גם אני.

23 ¿Son ministros de Cristo? (sin cordura hablo) yo soy más: en trabajos más abundante, en azotes sobre medida, en cárceles más frecuentemente, en muertes, muchas veces.

האם הם משרתי המשיח? אולי אני מדבר כשוטה, אך אני משרת טוב מהם! עמלתי קשה מהם, הושלכתי לכלא פעמים רבות מהם, הוכיתי יותר, ועמדתי לפני המוות פעמים רבות יותר.

24 De los Judíos he recibido cinco cuarentenas de azotes, menos uno.

חמש פעמים הלקוני היהודים שלושים־ותשע מלקות.

25 Tres veces he sido azotado con varas, una vez apedreado, tres veces he padecido naufragio, noche y día he estado en lo profundo de la mar.

שלוש פעמים הולקיתי בשוטים, פעם אחת נסקלתי באבנים, שלוש פעמים נטרפה ספינתי, ופעם נסחפתי עשרים־וארבע שעות בים הפתוח.

26 En viajes muchas veces: en peligros de ríos, en peligros de ladrones, en peligros de los de mi nación, en peligros entre los Gentiles, en peligros en la ciudad, en peligros en el desierto, en peligros en la mar, en peligros entre falsos hermanos:

במסעותיי הרבים והמעייפים ניצלתי מסכנת שיטפונות, מידי שודדים, מידי היהודים ומידי הגויים. הותקפתי על־ידי המון בערים שונות, ניצלתי ממוות במדבר, מטביעה בים ומאנשים שהתחזו כמאמינים משיחיים.

27 En trabajo y fatiga, en muchas vigilias, en hambre y sed, en muchos ayunos, en frío y en desnudez:

עמלתי וטרחתי ולילות רבים לא עצמתי עין. פעמים רבות רעבתי וצמאתי; כן, הייתי ללא אוכל, לבוש או קורת־גג.

28 Sin las cosas de fuera, lo que me sobreviene cada día, es a saber, el cuidado de todas las iglesias.

מלבד כל אלה אני נושא עמי דאגה מתמדת לשלום הקהילות.

29 ¿Quién desfallece, y yo no desfallezco? ¿Quién se ofende, y yo no me abraso?

כאשר מישהו שוגה, אני חש בצערו. כאשר מישהו חוטא, לבי כואב.

30 Si es menester gloriarme, me gloriaré yo de las cosas que son de mis flaquezas.

אם עלי להתגאות, אני בוחר להתגאות בדברים שמראים את חולשתי.

31 El Dios y Padre de nuestro Señor Jesu Cristo, que es bendito por los siglos, sabe que no miento. (aiōn g165)

האלוהים ואבי המשיח אדוננו, יבורך שמו לעולמים, יודע שאני דובר אמת. (aiōn g165)

32 En Damasco, el gobernador por el rey Aretas guardaba la ciudad de los Damascenos queriendo prenderme;

בהיותי בדמשק, המושל מטעם המלך ארטס הפקיד שומרים על שערי העיר כדי לתפסני,

33 Y fui abajado del muro por una ventana, y me escapé de sus manos.

אך הורדתי בסל דרך פתח בחומה ונמלטתי מידיו.