Proverbios 1
1 Los proverbios de Salomón, hijo de David, rey de Israel,
| משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ |
2 Para conocer sabiduría y disciplina, Para comprender las palabras de inteligencia,
| לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ |
3 Para recibir disciplina y enseñanza, Justicia, derecho y equidad,
| לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ |
4 Para dar sagacidad al incauto, Y a los jóvenes conocimiento y discreción.
| לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ |
5 Oirá el sabio y aumentará el saber, Y el entendido obtendrá habilidades.
| ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ |
6 Entenderá el proverbio y el dicho profundo, Las palabras de los sabios y sus enigmas.
| להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ |
7 El principio de la sabiduría es el temor a Yavé. Los insensatos desprecian la sabiduría y la disciplina.
| יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ |
8 Escucha, hijo mío, la enseñanza de tu padre, Y no abandones la instrucción de tu madre,
| שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ |
9 Porque hermosa diadema será en tu cabeza Y collar en tu cuello.
| כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ |
10 Hijo mío, si los pervertidos te quieren seducir, No consientas.
| בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ |
11 Si dicen: Ven con nosotros a tender trampas mortales, Acechemos sin motivo al inocente.
| אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ |
| נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ (Sheol h7585) |
13 Hallaremos objetos valiosos. Llenaremos nuestras casas del botín.
| כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ |
14 Comparte tu suerte con nosotros, Y tengamos todos una sola bolsa.
| גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ |
15 Hijo mío, no andes en el camino de ellos. Aparta tu pie de sus senderos,
| בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ |
16 Porque sus pies corren hacia el mal Y se apresuran a derramar sangre.
| כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ |
17 En vano se tiende la red Ante los ojos de las aves.
| כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ |
18 Pero ellos colocan trampas a su propia sangre, Y ante sus propias vidas tienden acechanza.
| והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ |
19 Tales son los senderos del que es dado a codicia, La cual quita la vida a los que la tienen.
| כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ |
20 La Sabiduría clama en las calles Y da su voz en las plazas.
| חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ |
21 Proclama sobre los muros, Y en las entradas de las puertas pregona sus palabras:
| בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ |
22 Oh simples ¿hasta cuándo amarán la ingenuidad? ¿Hasta cuando los burladores amarán la burla, Los insensatos aborrecerán el saber?
| עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ |
23 ¡Regresen ante mi reprensión, Y les manifestaré mi espíritu, Y les haré conocer mis palabras!
| תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ |
24 Pero por cuanto llamé y rehusaron. Extendí mi mano, y no hubo quién escuchara.
| יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ |
25 Desecharon todo mi consejo, Y no quisieron mi reprensión.
| ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ |
26 Yo también me reiré cuando llegue su calamidad Y me burlaré cuando los alcance lo que temen.
| גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ |
27 Cuando lo que temen venga como destrucción, Su calamidad llegue como un remolino de viento Y vengan sobre ustedes tribulación y angustia.
| בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ |
28 Entonces me llamarán, y no responderé, Me buscarán, pero no me hallarán,
| אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ |
29 Por cuanto aborrecieron el conocimiento Y no escogieron el temor a Yavé.
| תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ |
30 No quisieron mi consejo Y menospreciaron toda reprensión mía.
| לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ |
31 Entonces comerán el fruto de su camino Y se saciarán de sus propios consejos.
| ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ |
32 El descarrío de los simples los matará, Y la dejadez de los necios los destruirá.
| כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ |
33 Pero el que me escuche vivirá confiadamente Y estará tranquilo, sin temor al mal.
| ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ |
