San Mateo 25
1 Entonces el reino celestial será semejante a diez vírgenes, quienes tomaron sus lámparas y salieron a recibir al esposo.
| אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ |
2 Cinco de ellas eran insensatas y cinco prudentes.
| חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ |
3 Las insensatas tomaron sus lámparas y no tomaron aceite con ellas.
| הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ |
4 Pero las prudentes llevaron aceite en sus vasijas con sus lámparas.
| והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ |
5 El esposo tardó. Y todas cabecearon y se durmieron.
| וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ |
6 A la medianoche hubo un clamor. ¡Ya [viene] el esposo, salgan a recibirlo!
| ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ |
7 Entonces todas aquellas vírgenes se levantaron y arreglaron sus lámparas.
| אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ |
8 Las insensatas dijeron a las prudentes: Dennos de su aceite, pues nuestras lámparas se apagan.
| ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ |
9 Pero las prudentes respondieron: Vayan más bien a los que venden y compren para ustedes, a fin de que no nos falte a nosotras y a ustedes.
| ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ |
10 Mientras iban a comprar, llegó el esposo. Las preparadas entraron con él a las bodas, y la puerta fue cerrada.
| ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ |
11 Más tarde, las otras vírgenes llegaron y clamaron: ¡Señor, señor, ábrenos!
| ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ |
12 Pero él respondió: En verdad les digo que no las reconozco.
| ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ |
13 Velen, pues, ya que no saben el día ni la hora.
| לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ |
14 Porque [esto] es como un hombre que, al salir de viaje, llama a sus esclavos y les encarga sus bienes.
| כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ |
15 A uno dio cinco talentos, a otro dos, y a otro uno, a cada uno según su capacidad. Y salió de viaje.
| ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ |
16 El que recibió los cinco talentos negoció con ellos y ganó otros cinco.
| וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ |
17 Asimismo el [que recibió] los dos ganó otros dos.
| וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ |
18 Pero el que recibió uno excavó en la tierra y escondió el dinero de su señor.
| אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ |
19 Después de mucho tiempo, llegó el señor de aquellos esclavos y arregló cuentas con ellos.
| ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ |
20 Cuando se acercó el que recibió los cinco talentos, llevó otros cinco talentos y dijo: Señor, me entregaste cinco talentos. Mira, gané otros cinco talentos.
| ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ |
21 Y su señor le dijo: Bien, esclavo bueno y fiel. Sobre poco fuiste fiel. Te asignaré mucho. Entra en el gozo de tu señor.
| ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
22 Al acercarse también el [que recibió] los dos talentos, dijo: Señor, me entregaste dos talentos. Mira, gané otros dos talentos.
| ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ |
23 Su señor le dijo: Bien, esclavo bueno y fiel. Sobre poco fuiste fiel. Te asignaré mucho. Entra en el gozo de tu señor.
| ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ |
24 Al acercarse también el que recibió un talento, dijo: Señor, supe que tú eres un hombre duro, que cosechas donde no sembraste y recoges donde no esparciste.
| ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ |
25 Me atemoricé, fui y escondí tu talento en la tierra. Mira, tienes lo tuyo.
| ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ |
26 Pero su señor le respondió: Esclavo malo y negligente. ¿Sabías que cosecho donde no sembré y recojo donde no esparcí?
| ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ |
27 Por tanto debiste llevar mi dinero a los banqueros, y al regresar yo habría recibido lo mío con intereses.
| לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ |
28 Quítenle, pues, el talento, y denlo al que tiene los diez talentos.
| על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ |
29 Porque a todo el que tiene se le dará y tendrá en abundancia. Pero al que no tiene, aun lo que tiene se le quitará.
| כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ |
30 Echen en la oscuridad de afuera al esclavo inútil. Allí será el llanto y el crujido de los dientes.
| ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ |
31 Cuando el Hijo del Hombre venga en su gloria, y todos los ángeles con Él, se sentará en su trono de gloria.
| והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ |
32 Se reunirán delante de Él todas las naciones. Apartará [los] unos de [los] otros como el pastor separa las ovejas de las cabras:
| ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ |
33 Pondrá las ovejas a su derecha y las cabras a su izquierda.
| והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ |
34 Entonces el Rey dirá a los que estén a su derecha: ¡Vengan, benditos de mi Padre, hereden el reino preparado para ustedes desde la fundación del mundo!
| אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ |
35 Porque tuve hambre y me dieron de comer, tuve sed y me dieron de beber, fui forastero y me acogieron,
| כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ |
36 [estuve] desnudo y me vistieron, estuve enfermo y me visitaron, estaba en prisión y fueron a verme.
| ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ |
37 Entonces los justos le responderán: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento y te sustentamos, o sediento y te dimos de beber?
| וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ |
38 ¿Cuándo te vimos forastero y te acogimos, o desnudo y te vestimos?
| ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ |
39 ¿Cuándo te vimos enfermo o en la cárcel y te visitamos?
| ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ |
40 El Rey les responderá: En verdad les digo. Por cuanto hicieron [esas cosas] a uno de mis hermanos más pequeños, [las] hicieron a Mí.
| והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ |
41 También dirá a los de su izquierda: ¡Apártense de Mí, malditos! ¡[Vayan] al fuego eterno preparado para el diablo y sus ángeles! (aiōnios g166)
| ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios g166) |
42 Porque tuve hambre y no me dieron de comer, tuve sed y no me dieron de beber,
| כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ |
43 fui forastero y no me acogieron, estuve desnudo y no me vistieron, enfermo y en prisión, y no me visitaron.
| גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ |
44 Entonces ellos responderán: Señor, ¿cuándo te vimos hambriento, sediento, forastero, desnudo, enfermo o en prisión, y no te servimos?
| וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ |
45 Y les responderá: En verdad les digo. Por cuanto no [lo] hicieron a uno de estos más pequeños, tampoco [lo] hicieron a Mí.
| אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ |
