Job 32

1 Aquellos tres hombres cesaron de replicar a Job, porque él era justo ante sus propios ojos.

וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃

2 Entonces Eliú, hijo de Baraquel, buzita, de la familia de Ram, se encendió en ira contra Job, porque él se justificaba a sí mismo delante de ʼElohim.

ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃

3 También se enardeció contra sus tres amigos, porque no hallaron respuesta, sin embargo condenaron a Job.

ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃

4 Eliú esperó en la disputa con Job, porque ellos eran mayores que él.

ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃

5 Pero al ver Eliú que no había respuesta en la boca de aquellos tres hombres, se encendió en ira.

וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃

6 Eliú tomó la palabra, hijo de Baraquel, buzita: Yo soy menor y ustedes son ancianos. Por eso me abstuve y temí declararles mi opinión.

ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃

7 Yo pensé: La edad debe hablar. El número de años debe enseñar sabiduría.

אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃

8 Pero el que le da entendimiento es el espíritu en el hombre, el soplo del ʼEL-Shadday.

אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃

9 No son sabios los de mucha edad, ni los ancianos entienden justicia.

לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃

10 Por eso digo: ¡Escúchenme! También yo declararé lo que pienso.

לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃

11 Ciertamente esperé sus palabras, escuché sus razones mientras buscaban qué decir.

הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃

12 Les presté atención. Ciertamente no hay alguno de ustedes que redarguya a Job y responda sus razonamientos.

ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃

13 No digan: Hallamos la sabiduría. ʼElohim lo derrotará de manera aplastante, no el hombre.

פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃

14 Él no dirigió sus palabras contra mí, ni yo le responderé con las palabras de ustedes.

ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃

15 Se desconcertaron, ya no responden. Sus palabras los abandonaron.

חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃

16 ¿Debo esperar porque no hablan, porque cesaron y ya no responden?

והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃

17 Yo también responderé mi parte. Yo también expresaré mi opinión,

אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃

18 porque estoy lleno de palabras, y el espíritu me obliga dentro de mí.

כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃

19 Ciertamente mis órganos internos son como vino sin respiradero y están a punto de reventar como odres nuevos.

הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃

20 Hablaré y me desahogaré. Abriré mi boca y responderé.

אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃

21 No haré ahora acepción de personas, ni me permitiré adular a algún hombre,

אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃

22 porque nunca supe adular. De otra manera, mi Hacedor pronto me consumiría.

כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃