Job 32
1 Aquellos tres hombres cesaron de replicar a Job, porque él era justo ante sus propios ojos.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 Entonces Eliú, hijo de Baraquel, buzita, de la familia de Ram, se encendió en ira contra Job, porque él se justificaba a sí mismo delante de ʼElohim.
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 También se enardeció contra sus tres amigos, porque no hallaron respuesta, sin embargo condenaron a Job.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Eliú esperó en la disputa con Job, porque ellos eran mayores que él.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 Pero al ver Eliú que no había respuesta en la boca de aquellos tres hombres, se encendió en ira.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 Eliú tomó la palabra, hijo de Baraquel, buzita: Yo soy menor y ustedes son ancianos. Por eso me abstuve y temí declararles mi opinión.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 Yo pensé: La edad debe hablar. El número de años debe enseñar sabiduría.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 Pero el que le da entendimiento es el espíritu en el hombre, el soplo del ʼEL-Shadday.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 No son sabios los de mucha edad, ni los ancianos entienden justicia.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Por eso digo: ¡Escúchenme! También yo declararé lo que pienso.
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Ciertamente esperé sus palabras, escuché sus razones mientras buscaban qué decir.
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 Les presté atención. Ciertamente no hay alguno de ustedes que redarguya a Job y responda sus razonamientos.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 No digan: Hallamos la sabiduría. ʼElohim lo derrotará de manera aplastante, no el hombre.
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 Él no dirigió sus palabras contra mí, ni yo le responderé con las palabras de ustedes.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 Se desconcertaron, ya no responden. Sus palabras los abandonaron.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 ¿Debo esperar porque no hablan, porque cesaron y ya no responden?
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 Yo también responderé mi parte. Yo también expresaré mi opinión,
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 porque estoy lleno de palabras, y el espíritu me obliga dentro de mí.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Ciertamente mis órganos internos son como vino sin respiradero y están a punto de reventar como odres nuevos.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 Hablaré y me desahogaré. Abriré mi boca y responderé.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 No haré ahora acepción de personas, ni me permitiré adular a algún hombre,
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 porque nunca supe adular. De otra manera, mi Hacedor pronto me consumiría.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
