Job 30
1 Pero ahora, se burlan de mí los que son más jóvenes que yo, a cuyos antepasados yo rehusé dejar con los perros de mi rebaño,
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ |
2 pues ¿para qué me servía la fuerza de sus manos, si su edad madura y su vigor perecieron?
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ |
3 Están anémicos a causa de la miseria y el hambre. Roen la tierra reseca y huyen a la desolación, al lugar tenebroso y despoblado.
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ |
4 Arrancan malvas entre los matorrales y se alimentan con raíces de enebro.
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ |
5 Están expulsados de la comunidad. Contra ellos gritan como a ladrones.
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ |
6 Viven en barrancos espantosos, en cuevas de la tierra y en las peñas.
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ |
7 Aúllan entre los matorrales y se apiñan bajo las ortigas.
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ |
8 Generación de necios, generación sin nombre, echados a latigazos de esta tierra.
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ |
9 ¡Y ahora soy su motivo de mofa y les sirvo de refrán!
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ |
10 Me repugnan y se alejan de mí. De mi presencia no refrenan su saliva.
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ |
11 Porque Él aflojó la cuerda de mi arco y me afligió, ellos se quitaron el freno frente a mí.
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ |
12 A mi derecha se levanta el populacho, enredan mis pies, me preparan caminos destructivos,
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ |
13 desbaratan mi senda, se aprovechan de mi calamidad y nadie los restringe.
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ |
14 Vienen como abridores de amplia brecha [en el muro] y en medio de la ruinosa tormenta se abalanzan contra mi calamidad.
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ |
15 Los terrores me asaltan de repente, combatieron mi honor como el viento y mi prosperidad desapareció como nube.
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ |
16 Ahora mi alma se me derrama. Los días de aflicción se apoderaron de mí.
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ |
17 La noche me taladra los huesos y los dolores que me corroen no descansan.
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ |
18 Una fuerza poderosa desfiguró mi ropa y me aprieta como el cuello de mi abrigo.
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ |
19 Me derribó en el lodo. Quedé como el polvo y la ceniza.
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ |
20 Clamo a Ti, y no me respondes. Me presento, y Tú no me atiendes.
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ |
21 Te volviste cruel conmigo y me persigues con la fuerza de tu mano.
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ |
22 Me levantas, me haces cabalgar sobre el viento y me deshaces en la tormenta.
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ |
23 Porque yo sé que me conduces a la muerte, a la casa de reunión para todos los vivientes.
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ |
24 ¿Sin embargo no extiendes tu mano al que está sobre una pila de ruinas o en su desastre, y por tanto pide socorro?
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ |
25 ¿No lloré por el afligido? ¿No tuvo compasión mi alma del menesteroso?
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ |
26 Pero cuando esperaba el bien, me vino el mal. Cuando esperaba luz, me vino oscuridad.
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ |
27 Mis órganos internos se agitan y no reposan. Me confrontan días de aflicción.
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ |
28 Ando ennegrecido, y no por el sol. Me levanto en la congregación y pido ayuda.
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ |
29 Soy hermano de chacales y compañero de avestruces.
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ |
30 Mi piel ennegrecida se me cae, y mis huesos arden de calor.
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ |
31 Por tanto, mi arpa se convirtió en lamento, y mi flauta es la voz de los que lloran.
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ |
