Job 19
1 Entonces Job respondió:
| ויען איוב ויאמר |
2 ¿Hasta cuándo afligen mi alma y me muelen con palabras?
| עד-אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים |
3 Ya me insultaron diez veces. ¿No se avergüenzan de ultrajarme?
| זה עשר פעמים תכלימוני לא-תבשו תהכרו-לי |
4 Si en verdad yo erré, mi error recae sobre mí.
| ואף-אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי |
5 Pero si ustedes se engrandecen contra mí, y alegan mi oprobio contra mí,
| אם-אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי |
6 sepan que ʼElohim me trastornó y me envolvió en su red.
| דעו-אפו כי-אלוה עותני ומצודו עלי הקיף |
7 Ciertamente grito: ¡Violencia! Y no se me escucha. Doy voces, y no hay justicia.
| הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט |
8 Él bloqueó mi camino para que no pase. Puso oscuridad sobre mi senda.
| ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים |
9 Me despojó de mi honor y quitó la corona de mi cabeza.
| כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי |
10 Me destroza por todos lados y perezco. Arrancó mi esperanza como un árbol.
| יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי |
11 Su ira se encendió contra mí. Me considera su enemigo.
| ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו |
12 Llegaron sus tropas unidas, se atrincheran contra mí y acamparon alrededor de mi vivienda.
| יחד יבאו גדודיו--ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי |
13 Alejó a mis hermanos de mí. Mis conocidos, como extraños, se apartaron de mí.
| אחי מעלי הרחיק וידעי אך-זרו ממני |
14 Me fallaron mis parientes, me olvidan mis amigos.
| חדלו קרובי ומידעי שכחוני |
15 Los que viven en mi casa y mis esclavas me miran como extraño. Soy forastero ante ellos.
| גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם |
16 Llamo a mi esclavo, y no responde. Con mi propia boca tengo que rogarle.
| לעבדי קראתי ולא יענה במו-פי אתחנן-לו |
17 Mi aliento fue repulsivo a mi esposa y odioso ante mis propios hermanos.
| רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני |
18 Hasta los niños me desprecian, y al levantarme hablan contra mí.
| גם-עוילים מאסו בי אקומה וידברו-בי |
19 Todos mis amigos íntimos me aborrecen. Los que yo amaba se volvieron contra mí.
| תעבוני כל-מתי סודי וזה-אהבתי נהפכו-בי |
20 Mi piel y mi carne se pegan a mis huesos, y quedé solo con la piel de mis dientes.
| בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני |
21 Ustedes, amigos míos, tengan compasión de mí. Porque me golpeó la mano de ʼElohim.
| חנני חנני אתם רעי כי יד-אלוה נגעה בי |
22 ¿Por qué me persiguen como ʼElohim, y no se sacian de escarnecerme?
| למה תרדפני כמו-אל ומבשרי לא תשבעו |
23 ¡Ojalá mis palabras fueran escritas! ¡Ojalá fueran escritas en un rollo!
| מי-יתן אפו ויכתבון מלי מי-יתן בספר ויחקו |
24 ¡Que fueran talladas con cincel de hierro y plomo para siempre en la roca!
| בעט-ברזל ועפרת-- לעד בצור יחצבון |
25 Yo sé que mi Redentor vive, y al fin se levantará sobre el polvo,
| ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על-עפר יקום |
26 Después de deshecha mi piel, en mi carne veré a ʼElohim,
| ואחר עורי נקפו-זאת ומבשרי אחזה אלוה |
27 a Quien veré por mí mismo. Mis ojos lo verán, y no los de otro. Mi corazón desfallece dentro de mí.
| אשר אני אחזה-לי--ועיני ראו ולא-זר כלו כליתי בחקי |
28 Porque si la raíz de mi situación está en mí mismo, entonces, ¿por qué dicen ustedes: Persigámoslo?
| כי תאמרו מה-נרדף-לו ושרש דבר נמצא-בי |
29 ¡Teman ustedes ante la espada! Porque llenos de ira están los castigos de la espada, para que sepan que hay un juicio.
| גורו לכם מפני-חרב--כי-חמה עונות חרב למען תדעון שדין (שדון) |
