< Génesis 2 >

1 Fueron hechos los cielos y la tierra, y toda su hueste.
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם
2 En el día séptimo ʼElohim había acabado su labor que hizo. Descansó de toda su obra en el día séptimo.
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
3 ʼElohim bendijo el día séptimo y lo santificó, porque en él ʼElohim descansó de toda su obra que tenía para hacer.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות
4 Este fue el origen de los cielos y la tierra cuando fueron creados. El día en el cual Yavé ʼElohim hizo [la] tierra y [los] cielos
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים
5 no había aún alguna planta del campo. Ni brotaba aún en la tierra alguna hierba del campo, porque Yavé ʼElohim no había enviado lluvia sobre la tierra. Ni había hombre para que labrara el suelo.
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה
6 Pero subía de la tierra un vapor que regaba la superficie del suelo.
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה
7 Entonces Yavé ʼElohim modeló al hombre de la tierra roja, e insufló en su nariz aliento de vida. Y el hombre fue un ser viviente.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה
8 Yavé ʼElohim plantó un huerto al oriente de Edén, y colocó allí al hombre que creó.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר
9 Yavé ʼElohim hizo brotar de la tierra todo árbol agradable a la vista y bueno para comer. En medio del huerto estaba el árbol de la vida y el árbol del conocimiento del bien y del mal.
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע
10 Del Edén salía un río que regaba el huerto y desde allí se dividía en cuatro cauces.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים
11 El nombre del primero era Pisón. Éste es el que rodea toda la tierra de Havila, donde hay oro.
שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב
12 El oro de aquella tierra es bueno. Allí hay ámbar y piedra ónice.
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם
13 El nombre del segundo río era Guijón. Éste es el que rodea toda la tierra de Cus.
ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש
14 El nombre del tercer río era Hidequel, que fluye al oriente de Asiria. Y el cuarto río era el Éufrates.
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת
15 Entonces Yavé ʼElohim tomó al hombre y lo puso en el huerto de Edén para que lo cultivara y lo guardara.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה
16 Yavé ʼElohim ordenó al hombre: De todo árbol del huerto puedes comer.
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל
17 Pero del árbol del conocimiento del bien y del mal, no comerás de él, porque el día cuando comas de él, ciertamente morirás.
ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות
18 Y Yavé ʼElohim dijo: No es bueno que el hombre esté solo. Le haré ayuda semejante a él.
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו
19 Porque Yavé ʼElohim formó de la tierra toda bestia del campo y toda ave de los cielos, y los llevó al hombre para que viera cómo los llamaría. Así como el hombre llamó a cada ser viviente, ése es su nombre.
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו
20 El hombre dio nombres a todos los animales, a las aves del cielo y a toda bestia del campo. Pero para el hombre no se halló una ayuda semejante a él.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו
21 Entonces Yavé ʼElohim hizo caer al hombre en un sueño profundo. Y mientras dormía, tomó una de sus costillas y cerró la carne en su lugar.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה
22 De la costilla que Yavé ʼElohim tomó del hombre hizo una mujer, y la llevó al hombre.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם
23 Y el hombre exclamó: ¡Ahora ésta es hueso de mis huesos y carne de mi carne! Por esto será llamada Varona, porque del varón fue tomada.
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת
24 Por tanto el hombre dejará a su padre y a su madre, se unirá a su esposa y serán una sola carne.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד
25 El hombre y su esposa estaban ambos desnudos, y no se avergonzaban.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו

< Génesis 2 >