כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ |
כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ |
שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ |
אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ |
ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ |
מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ |
דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ |
כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ |
חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ |
רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ |
ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ |
ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ |
אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ |
הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ |
טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ |
חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ |
מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ |
כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ |
כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ |
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ |
פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ |
דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ |
בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ |
כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ |
תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ |
כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ |
לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ |