San Mateo 27
1 Al amanecer, todos los jefes de los sacerdotes y los ancianos del pueblo se pusieron de acuerdo contra Jesús para matarlo.
| לפנות בוקר שוב התכנסו ראשי הכוהנים וזקני העם, כדי להתייעץ כיצד לשכנע את המושל הרומאי להוציא את ישוע להורג. |
2 Lo ataron, lo llevaron y lo entregaron a Poncio Pilato, el gobernador.
| הם כבלו אותו ושלחו אותו לפילטוס, המושל הרומאי. |
3 Entonces Judas, el que lo traicionó, al ver que Jesús era condenado, sintió remordimiento y devolvió las treinta monedas de plata a los sumos sacerdotes y a los ancianos,
| כאשר ראה יהודה הבוגד שישוע נידון למוות, התחרט על המעשה שעשה והחזיר את הכסף לראשי הכוהנים והזקנים. |
4 diciendo: “He pecado al entregar sangre inocente.” Pero ellos dijeron: “¿Qué es eso para nosotros? Vosotros os ocupáis de ello”.
| ”חטאתי“, הכריז יהודה.”בגדתי באדם חף מפשע.“”לא אכפת לנו“, השיבו.”זאת הבעיה שלך.“ |
5 Arrojó las piezas de plata en el santuario y se marchó. Luego se fue y se ahorcó.
| יהודה זרק את הכסף על הרצפה במקדש, והלך לתלות את עצמו. |
6 Los jefes de los sacerdotes tomaron las piezas de plata y dijeron: “No es lícito ponerlas en el tesoro, pues es el precio de la sangre.”
| ראשי הכוהנים אספו את הכסף מהרצפה ואמרו:”איננו יכולים להכניס את הכסף לאוצר, כי התורה אוסרת קבלת כסף דמים.“ |
7 Se asesoraron y compraron con ellas el campo del alfarero para enterrar a los extranjeros.
| הם התייעצו ביניהם, ולבסוף החליטו לקנות בכסף זה את שדה היוצר בירושלים, שהשתמשו בו לקבורת גויים. |
8 Por eso ese campo ha sido llamado “El campo de la sangre” hasta el día de hoy.
| משום כך נקרא השדה ההוא עד היום הזה:”שדה הדם“. |
9 Entonces se cumplió lo que se había dicho por medio del profeta Jeremías, que decía “Tomaron las treinta piezas de plata, el precio de aquel sobre el que se había fijado un precio, al que algunos de los hijos de Israel le dieron precio,
| בזאת התקיימה נבואת זכריה:”הם לקחו את שלושים שקלי הכסף – המחיר שבו העריכו אותו בני ישראל – וקנו שדה מאת הקדר, כפי שהדריך אותי ה׳.“ |
10 y los dieron para el campo del alfarero, como el Señor me ordenó”.
11 Jesús se presentó ante el gobernador y éste le preguntó: “¿Eres tú el rey de los judíos?” Jesús le dijo: “Tú lo dices”.
| ישוע עמד לפני פילטוס, המושל הרומאי, וזה שאל אותו:”האם אתה מלך היהודים?“”אתה אומר“, השיב ישוע. |
12 Cuando fue acusado por los sumos sacerdotes y los ancianos, no respondió nada.
| אולם כאשר ראשי הכוהנים והזקנים האשימו אותו, ישוע לא אמר דבר. |
13 Entonces Pilato le dijo: “¿No oyes cuántas cosas declaran contra ti?”.
| ”האם אינך שומע את מה שהם אומרים?“שאל פילטוס. |
14 No le respondió, ni siquiera una palabra, de modo que el gobernador se maravilló mucho.
| אך להפתעתו הרבה של המושל לא אמר ישוע דבר. |
15 En la fiesta, el gobernador acostumbraba a liberar a la multitud un prisionero que ellos deseaban.
| כל שנה, לכבוד חג הפסח, נהג המושל לשחרר אסיר יהודי אחד לפי בחירת העם. |
16 Tenían entonces un preso notable llamado Barrabás.
| באותה שנה היה בכלא אסיר ידוע לשמצה בשם ישוע בר־אבא. |
17 Así pues, cuando se reunieron, Pilato les dijo: “¿A quién queréis que os suelte? ¿A Barrabás, o a Jesús, que se llama Cristo?”
| כאשר התאסף באותו בוקר המון רב לפני ביתו של פילטוס, הוא שאל:”את מי אשחרר לכם, את ישוע בר־אבא, או את ישוע הנקרא משיח?“ |
18 Porque sabía que por envidia le habían entregado.
| כי פילטוס ידע היטב שמסרו את ישוע מתוך קנאה. |
19 Mientras estaba sentado en el tribunal, su mujer le mandó decir: “No tengas nada que ver con ese justo, porque hoy he sufrido muchas cosas en sueños por su culpa.”
| באותו זמן, כשישב פילטוס על כסאו בבית־הדין, שלחה אליו אשתו הודעה:”עזוב את האיש הטוב הזה לנפשו, כי בלילה האחרון חלמתי עליו חלום נורא.“ |
20 Los jefes de los sacerdotes y los ancianos persuadieron a las multitudes para que pidieran a Barrabás y destruyeran a Jesús.
| בינתיים הספיקו ראשי הכוהנים והזקנים לשכנע את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא, ואת הוצאתו להורג של ישוע. |
21 Pero el gobernador les respondió: “¿A cuál de los dos queréis que os suelte?” Dijeron: “¡Barabbas!”
| וכך כשחזר המושל ושאל:”את מי מהשניים אשחרר לכם?“צעק הקהל:”את בר־אבא!“ |
22 Pilato les dijo: “¿Qué haré, pues, a Jesús, que se llama Cristo?” Todos le decían: “¡Que lo crucifiquen!”
| ”אם כך, מה אעשה עם ישוע הנקרא משיח?“שאל פילטוס.”צלוב אותו!“הם צעקו. |
23 Pero el gobernador dijo: “¿Por qué? ¿Qué mal ha hecho?” Pero ellos gritaban mucho, diciendo: “¡Que lo crucifiquen!”.
| ”מדוע? מה עשה?“שאל פילטוס. הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“ |
24 Al ver Pilato que no se ganaba nada, sino que se iniciaba un alboroto, tomó agua y se lavó las manos ante la multitud, diciendo: “Yo soy inocente de la sangre de este justo. Vosotros os encargáis de ello”.
| כשראה פילטוס שאין טעם להמשיך ושעלולה לפרוץ מהומה, דרש שיביאו אליו קערת מים. הוא רחץ את ידיו לעיני הקהל ואמר:”הידיים שלי נקיות מדמו של האיש הצדיק הזה. האחריות מוטלת עליכם!“ |
25 Todo el pueblo respondió: “¡Que su sangre sea sobre nosotros y sobre nuestros hijos!”
| וההמון השיב בצעקה:”דמו עלינו ועל בנינו!“ |
26 Entonces les soltó a Barrabás, pero a Jesús lo azotó y lo entregó para que lo crucificaran.
| אז שחרר להם פילטוס את בר־אבא, ולאחר שהלקה את ישוע בשוטים מסרו לידי החיילים הרומאים, כדי שיקחו אותו לצליבה. |
27 Entonces los soldados del gobernador llevaron a Jesús al pretorio y reunieron a toda la guarnición contra él.
| אולם לפני כן הם לקחו אותו אל ארמון המושל וקראו לכל חיילי המשמר. |
28 Lo desnudaron y le pusieron un manto escarlata.
| הם הפשיטוהו והלבישוהו גלימת ארגמן. |
29 Trenzaron una corona de espinas y se la pusieron en la cabeza, y una caña en la mano derecha; se arrodillaron ante él y se burlaron, diciendo: “¡Salve, Rey de los judíos!”
| לאחר מכן שזרו זר מקוצים ארוכים והניחו על ראשו ככתר, בידו הימנית שמו מקל כשרביט, כרעו ברך לפניו בלגלוג והתגרו בו בקריאות לעג:”יחי מלך היהודים!“ |
30 Le escupían, tomaban la caña y le golpeaban en la cabeza.
| הם ירקו בפניו, חטפו מידו את המקל והכוהו על ראשו. |
31 Después de burlarse de él, le quitaron el manto, le pusieron su ropa y lo llevaron a crucificar.
| לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הגלימה והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה. |
32 Al salir, encontraron a un hombre de Cirene, de nombre Simón, y le obligaron a ir con ellos para que llevara su cruz.
| בדרך למקום הצליבה הם פגשו את שמעון מקירניה ואילצו אותו לסחוב את הצלב של ישוע. |
33 Cuando llegaron a un lugar llamado “Gólgota”, es decir, “El lugar de la calavera”,
| הם המשיכו בדרכם עד שהגיעו למקום הנקרא”גלגלתא“, או”מקום הגולגולת“. |
34 le dieron a beber vino agrio mezclado con hiel. Cuando lo probó, no quiso beber.
| החיילים נתנו לו יין מסומם, אולם לאחר שטעם ממנו סרב לשתות אותו. |
35 Cuando lo crucificaron, se repartieron su ropa echando suertes,
| לאחר הצליבה הפילו החיילים גורל, כדי לחלק ביניהם את בגדיו של ישוע. |
36 y se sentaron a velarlo allí.
| ואז התיישבו והביטו בישוע על הצלב. |
37 Colocaron sobre su cabeza la acusación escrita: “ESTE ES JESÚS, EL REY DE LOS JUDÍOS”.
| מעל ראשו הם תלו שלט:”זהו ישוע מלך היהודים.“ |
38 Entonces había dos ladrones crucificados con él, uno a su derecha y otro a la izquierda.
| יחד עם ישוע נצלבו גם שני פושעים – אחד לימינו ואחד לשמאלו. |
39 Los que pasaban le blasfemaban, moviendo la cabeza
| העוברים ושבים קללו אותו, לעגו לו וקראו: |
40 y diciendo: “Tú, que destruyes el templo y lo construyes en tres días, sálvate a ti mismo. Si eres el Hijo de Dios, baja de la cruz”.
| ”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים? אם אתה בן־אלוהים, מדוע אינך יורד מהצלב ומציל את עצמך?“ |
41 Asimismo, los jefes de los sacerdotes, burlándose con los escribas, los fariseos y los ancianos, decían:
| גם ראשי הכוהנים, הסופרים והזקנים חרפו אותו ולעגו לו: |
42 “Ha salvado a otros, pero no puede salvarse a sí mismo. Si es el Rey de Israel, que baje ahora de la cruz, y creeremos en él.
| ”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין בו! |
43 Él confía en Dios. Que Dios lo libere ahora, si lo quiere; porque ha dicho: “Yo soy el Hijo de Dios””.
| הרי בטח באלוהים, נראה אם אלוהים באמת יציל אותו. הרי אמר שהוא בן־אלוהים!“ |
44 También los ladrones que estaban crucificados con él le lanzaron el mismo reproche.
| גם הפושעים שנצלבו לידו העליבו אותו בצורה דומה. |
45 Desde la hora sexta hubo oscuridad sobre toda la tierra hasta la hora novena.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
46 Hacia la hora novena, Jesús gritó con gran voz, diciendo: “Elí, Elí, ¿lama sabactani?” Es decir, “Dios mío, Dios mío, ¿por qué me has abandonado?”
| בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר:”אלי, אלי, למה עזבתני?“) |
47 Algunos de los que estaban allí, al oírlo, dijeron: “Este hombre llama a Elías”.
| אחדים מהנוכחים חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא. |
48 Inmediatamente, uno de ellos corrió y tomó una esponja, la llenó de vinagre, la puso en una caña y le dio de beber.
| אחד מהם רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מקל והושיטו לישוע כדי שישתה. |
49 Los demás dijeron: “Déjenlo. Vamos a ver si Elías viene a salvarlo”.
| אך יתר האנשים אמרו:”עזוב אותו. הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להציל אותו!“ |
50 Jesús volvió a gritar con fuerza y entregó su espíritu.
| אז זעק ישוע שנית ונפח את נשמתו. |
51 He aquí que el velo del templo se rasgó en dos desde arriba hasta abajo. La tierra tembló y las rocas se partieron.
| באותו רגע הפרוכת שלפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים – מלמעלה עד למטה. האדמה רעדה, סלעים נבקעו, |
52 Se abrieron los sepulcros y resucitaron muchos cuerpos de los santos que habían dormido;
| קברים נפתחו, וצדיקים רבים קמו לתחייה. |
53 y saliendo de los sepulcros después de su resurrección, entraron en la ciudad santa y se aparecieron a muchos.
| לאחר תחייתו של ישוע, אלה עזבו את בית־הקברות, נכנסו לירושלים והופיעו לפני אנשים רבים. |
54 El centurión y los que estaban con él observando a Jesús, al ver el terremoto y las cosas que se hacían, se espantaron, diciendo: “¡Verdaderamente éste era el Hijo de Dios!”
| קצין רומאי והחיילים שהיו ליד הצלב, נבהלו מאוד מרעידת האדמה ומכל מה שקרה, וקראו:”איש זה באמת היה בן־אלוהים!“ |
55 Estaban allí mirando desde lejos muchas mujeres que habían seguido a Jesús desde Galilea, sirviéndole.
| נשים רבות שבאו עם ישוע מהגליל, כדי לשרתו, עמדו מרחוק והתבוננו. |
56 Entre ellas estaban María Magdalena, María la madre de Santiago y de José, y la madre de los hijos de Zebedeo.
| ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אמם של יעקב ויוסף, ואמם של יעקב ויוחנן (בני זבדי). |
57 Cuando llegó la noche, vino un hombre rico de Arimatea llamado José, que también era discípulo de Jesús.
| בערב ניגש אל פילטוס יוסף מן־הרמתיים, שהיה אדם עשיר ותלמיד של ישוע, וביקש את גופתו. פילטוס ציווה לשחרר את הגופה ולהעביר אותה ליוסף. |
58 Este hombre fue a Pilato y pidió el cuerpo de Jesús. Entonces Pilato ordenó que se entregara el cuerpo.
59 José tomó el cuerpo, lo envolvió en una tela de lino limpia
| יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין לבן, |
60 y lo puso en su propio sepulcro nuevo, que había excavado en la roca. Luego hizo rodar una gran piedra contra la puerta del sepulcro y se fue.
| הניח אותה בתוך קבר חדש שחצב בשביל עצמו, סתם את הפתח באבן גדולה והלך לדרכו. |
61 María Magdalena estaba allí, y la otra María, sentadas frente al sepulcro.
| מרים המגדלית ומרים השנייה ישבו במרחק והסתכלו. |
62 Al día siguiente, que era el día siguiente al de la preparación, se reunieron los jefes de los sacerdotes y los fariseos ante Pilato,
| למחרת, בתום טקסי החג, באו ראשי הכוהנים והפרושים אל פילטוס |
63 diciendo: “Señor, nos acordamos de lo que dijo aquel engañador cuando aún vivía: ‘Después de tres días resucitaré’.
| ואמרו:”אדוננו, השקרן הזה אמר פעם שלאחר שלושה ימים ישוב ויקום לתחייה. |
64 Manda, pues, que se asegure el sepulcro hasta el tercer día, no sea que vengan sus discípulos de noche y lo roben, y digan al pueblo: ‘Ha resucitado de entre los muertos’; y el último engaño será peor que el primero.”
| משום כך אנחנו מבקשים ממך לחתום את הקבר עד לאחר היום השלישי, כדי שתלמידיו לא יגנבו את הגופה ויפיצו את השמועה שהוא קם מן המתים. אחרת תהיה התרמית גרועה מזו הראשונה.“ |
65 Pilato les dijo: “Tenéis una guardia. Vayan y asegúrenlo todo lo que puedan”.
| פילטוס אמר להם:”יש לכם משמר שלכם, אתם יודעים איך לטפל בזה כמו שצריך“. |
66 Así que fueron con la guardia y aseguraron el sepulcro, sellando la piedra.
| וכך הם חתמו את הקבר והציבו שומרים. |
