< San Mateo 14 >

1 En aquel tiempo, Herodes el tetrarca oyó la noticia sobre Jesús,
כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע,
2 y dijo a sus servidores: “Este es Juan el Bautista. Ha resucitado de entre los muertos. Por eso actúan en él estos poderes”.
אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“
3 Porque Herodes había arrestado a Juan, lo había atado y lo había encarcelado por causa de Herodías, la mujer de su hermano Felipe.
הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס,
4 Porque Juan le dijo: “No te es lícito tenerla”.
משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה.
5 Cuando quiso matarlo, temió a la multitud, porque lo tenían por profeta.
הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא.
6 Pero cuando llegó el cumpleaños de Herodes, la hija de Herodías bailó en medio de ellos y agradó a Herodes.
אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד,
7 Por eso prometió con juramento darle todo lo que pidiera.
והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה.
8 Ella, incitada por su madre, dijo: “Dadme aquí en bandeja la cabeza de Juan el Bautista.”
לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל.
9 El rey se afligió, pero por el bien de sus juramentos y de los que se sentaban a la mesa con él, ordenó que se le diera,
המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות,
10 y mandó decapitar a Juan en la cárcel.
וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר
11 Su cabeza fue traída en una bandeja y entregada a la joven; y ella la llevó a su madre.
והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה.
12 Vinieron sus discípulos, tomaron el cuerpo y lo enterraron. Luego fueron a avisar a Jesús.
תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה.
13 Al oír esto, Jesús se retiró de allí en una barca a un lugar desierto y apartado. Cuando las multitudes lo oyeron, lo siguieron a pie desde las ciudades.
כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים.
14 Jesús salió y vio una gran multitud. Se compadeció de ellos y sanó a los enfermos.
ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם.
15 Al anochecer, sus discípulos se acercaron a él, diciendo: “Este lugar está desierto, y la hora ya es tardía. Despide a las multitudes para que vayan a las aldeas y se compren comida”.
לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“
16 Pero Jesús les dijo: “No hace falta que se vayan. Denles ustedes algo de comer”.
אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“
17 Le dijeron: “Sólo tenemos aquí cinco panes y dos peces”.
”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“
18 Dijo: “Tráiganmelos”.
”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע.
19 Mandó a las multitudes que se sentaran sobre la hierba; tomó los cinco panes y los dos peces, y mirando al cielo, bendijo, partió y dio los panes a los discípulos; y los discípulos dieron a las multitudes.
הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם.
20 Todos comieron y se saciaron. Tomaron doce cestas llenas de lo que había sobrado de los trozos.
כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים.
21 Los que comieron fueron unos cinco mil hombres, además de las mujeres y los niños.
באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים!
22 En seguida, Jesús hizo que los discípulos subieran a la barca y fueran delante de él a la otra orilla, mientras despedía a la multitud.
לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה.
23 Después de despedir a las multitudes, subió al monte a orar. Al anochecer, estaba allí solo.
לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.
24 Pero la barca estaba ahora en medio del mar, angustiada por las olas, pues el viento era contrario.
25 En la cuarta vigilia de la noche, Jesús se acercó a ellos, caminando sobre el mar.
בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים.
26 Cuando los discípulos le vieron caminar sobre el mar, se turbaron, diciendo: “¡Es un fantasma!” Y gritaron de miedo.
התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.
27 Pero enseguida Jesús les habló diciendo: “¡Anímense! ¡Soy yo! No tengáis miedo”.
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“
28 Pedro le respondió: “Señor, si eres tú, mándame ir a ti sobre las aguas”.
”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“
29 Dijo: “¡Ven!” Pedro bajó de la barca y caminó sobre las aguas para acercarse a Jesús.
”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע.
30 Pero al ver que el viento era fuerte, tuvo miedo, y empezando a hundirse, gritó diciendo: “¡Señor, sálvame!”.
אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס.
31 Inmediatamente, Jesús extendió la mano, lo agarró y le dijo: “Hombre de poca fe, ¿por qué dudaste?”
מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“
32 Cuando subieron a la barca, cesó el viento.
כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח.
33 Los que estaban en la barca se acercaron y le adoraron, diciendo: “¡Verdaderamente eres el Hijo de Dios!”
התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו.
34 Después de cruzar, llegaron a la tierra de Genesaret.
הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת.
35 Cuando los habitantes de aquel lugar lo reconocieron, enviaron a toda la región circundante y le trajeron a todos los enfermos;
אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם.
36 y le rogaron que sólo tocaran el fleco de su manto. Todos los que lo tocaban quedaban sanos.
החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא.

< San Mateo 14 >