San Lucas 23
1 Toda la compañía se levantó y le llevó ante Pilato.
| ראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס, |
2 Comenzaron a acusarle, diciendo: “Hemos encontrado a este hombre pervirtiendo a la nación, prohibiendo pagar los impuestos al César y diciendo que él mismo es el Cristo, un rey.”
| ומיד החלו להאשים אותו:”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“ |
3 Pilato le preguntó: “¿Eres tú el rey de los judíos?” Le respondió: “Eso dices tú”.
| ”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס את ישוע.”אתה אומר“, ענה ישוע. |
4 Pilato dijo a los jefes de los sacerdotes y a la multitud: “No encuentro fundamento para una acusación contra este hombre”.
| פילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא:”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“ |
5 Pero ellos insistieron, diciendo: “Él agita al pueblo, enseñando en toda Judea, comenzando desde Galilea hasta este lugar.”
| אולם הם התעקשו:”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“ |
6 Pero cuando Pilato oyó mencionar a Galilea, preguntó si el hombre era galileo.
| ”האם הוא תושב הגליל?“שאל פילטוס. |
7 Al enterarse de que estaba en la jurisdicción de Herodes, lo envió a Herodes, que también estaba en Jerusalén en esos días.
| ”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים. |
8 Cuando Herodes vio a Jesús, se alegró mucho, pues hacía tiempo que quería verlo, porque había oído hablar mucho de él. Esperaba ver algún milagro hecho por él.
| הורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל. |
9 Lo interrogó con muchas palabras, pero no le respondió.
| הורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר. |
10 Los jefes de los sacerdotes y los escribas estaban de pie, acusándolo con vehemencia.
| בינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע. |
11 Herodes y sus soldados lo humillaron y se burlaron de él. Vistiéndolo con ropas lujosas, lo enviaron de vuelta a Pilato.
| גם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס. |
12 Ese mismo día Herodes y Pilato se hicieron amigos entre sí, pues antes eran enemigos entre sí.
| הורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים. |
13 Pilato convocó a los jefes de los sacerdotes, a los gobernantes y al pueblo,
| פילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם, |
14 y les dijo: “Me habéis traído a este hombre como a uno que pervierte al pueblo, y he aquí, habiéndolo examinado delante de vosotros, no he encontrado fundamento para acusar a este hombre de las cosas de que le acusáis.
| והודיע להם:”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם! |
15 Tampoco lo ha hecho Herodes, pues os he enviado a él, y ved que no ha hecho nada digno de muerte.
| גם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות! |
16 Por lo tanto, lo castigaré y lo liberaré”.
| משום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
17 Ahora bien, tenía que soltarles un prisionero en la fiesta.
| מדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד. |
18 Pero todos gritaron juntos, diciendo: “¡Quita a este hombre! Y suéltanos a Barrabás!
| אך כולם צעקו פה אחד:”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“ |
19 que había sido encarcelado por una revuelta en la ciudad y por asesinato.
| (בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים). |
20 Entonces Pilato les habló de nuevo, queriendo liberar a Jesús,
| פילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל. |
21 pero ellos gritaron diciendo: “¡Crucifícalo! Crucifícalo!”
| אבל הקהל התעקש:”צלוב אותו! צלוב אותו!“ |
22 La tercera vez les dijo: “¿Por qué? ¿Qué mal ha hecho este hombre? No he encontrado en él ningún delito capital. Por tanto, lo castigaré y lo soltaré”.
| פילטוס שאל אותם פעם שלישית:”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“ |
23 Pero ellos urgían a grandes voces, pidiendo que fuera crucificado. Sus voces y las de los jefes de los sacerdotes prevalecieron.
| אבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון. |
24 Pilato decretó que se hiciera lo que ellos pedían.
| פילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות. |
25 Liberó al que habían metido en la cárcel por insurrección y asesinato, por el que pedían, pero entregó a Jesús a la voluntad de ellos.
| על־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם. |
26 Cuando se lo llevaron, agarraron a un tal Simón de Cirene, que venía del campo, y le pusieron la cruz para que la llevara tras Jesús.
| בהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו. |
27 Le seguía una gran multitud del pueblo, incluidas las mujeres, que también le lloraban y se lamentaban.
| בין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו. |
28 Pero Jesús, dirigiéndose a ellas, les dijo: “Hijas de Jerusalén, no lloréis por mí, sino llorad por vosotras y por vuestros hijos.
| ישוע פנה אליהן ואמר:”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן, |
29 Porque he aquí que vienen días en que dirán: ‘Benditas sean las estériles, los vientres que nunca dieron a luz y los pechos que nunca amamantaron’.
| כי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל. |
30 Entonces comenzarán a decir a los montes: “¡Caigan sobre nosotros!” y a las colinas: “Cúbrannos.
| בעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם. |
31 Porque si hacen estas cosas en el árbol verde, ¿qué se hará en el seco?”
| שהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“ |
32 Había también otros, dos delincuentes, conducidos con él para ser ejecutados.
| יחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים. |
33 Cuando llegaron al lugar que se llama “La Calavera”, lo crucificaron allí con los criminales, uno a la derecha y el otro a la izquierda.
| בהגיעם אל המקום שנקרא”מקום הגולגולת“– הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו. |
34 Jesús dijo: “Padre, perdónalos, porque no saben lo que hacen”. Repartiendo sus vestidos entre ellos, echaron suertes.
| ”אבי, סלח להם, “קרא ישוע,”כי אינם יודעים מה הם עושים!“בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע. |
35 El pueblo se quedó mirando. Los jefes que estaban con ellos también se burlaban de él, diciendo: “Ha salvado a otros. Que se salve a sí mismo, si éste es el Cristo de Dios, su elegido”.
| ההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו:”הוא’הושיע‘כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“ |
36 Los soldados también se burlaron de él, acercándose y ofreciéndole vinagre,
| גם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ |
37 y diciendo: “Si eres el Rey de los Judíos, sálvate”.
| וקראו:”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“ |
38 También se escribió sobre él una inscripción en letras de griego, latín y hebreo: “ESTE ES EL REY DE LOS JUDÍOS”.
| מעל ראשו של ישוע תלו שלט:”זהו מלך היהודים“. |
39 Uno de los delincuentes ahorcados le insultó diciendo: “¡Si eres el Cristo, sálvate a ti mismo y a nosotros!”.
| אחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר:”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“ |
40 Pero el otro contestó, y reprendiéndole le dijo: “¿Ni siquiera temes a Dios, viendo que estás bajo la misma condena?
| הפושע השני גער בחברו ואמר:”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים? |
41 Y nosotros, ciertamente, con justicia, pues recibimos la debida recompensa por nuestras obras, pero este hombre no ha hecho nada malo.”
| אנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“ |
42 Le dijo a Jesús: “Señor, acuérdate de mí cuando vengas a tu Reino”.
| הוא פנה אל ישוע ואמר:”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“ |
43 Jesús le dijo: “Te aseguro que hoy estarás conmigo en el Paraíso”.
| ”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע. |
44 Era ya como la hora sexta, y las tinieblas llegaron a toda la tierra hasta la hora novena.
| בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות. |
45 El sol se oscureció y el velo del templo se rasgó en dos.
| אור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים. |
46 Jesús, gritando a gran voz, dijo: “Padre, en tus manos encomiendo mi espíritu”. Dicho esto, expiró.
| לאחר מכן קרא ישוע בקול גדול:”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ונפח את נשמתו. |
47 Cuando el centurión vio lo que se había hecho, glorificó a Dios, diciendo: “Ciertamente éste era un hombre justo.”
| קצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא:”האיש הזה באמת היה צדיק!“ |
48 Toda la multitud que se había reunido para ver esto, al ver lo que se había hecho, volvió a su casa golpeándose el pecho.
| משנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם. |
49 Todos sus conocidos y las mujeres que le seguían desde Galilea se quedaron a distancia, viendo estas cosas.
| כל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש. |
50 He aquí que había un hombre llamado José, que era miembro del consejo, hombre bueno y justo
| בין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם. |
51 (no había consentido su consejo y su obra), de Arimatea, ciudad de los judíos, que también esperaba el Reino de Dios.
52 Este hombre fue a Pilato y pidió el cuerpo de Jesús.
| יוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע. |
53 Lo bajó, lo envolvió en una tela de lino y lo puso en un sepulcro tallado en piedra, donde nunca se había puesto a nadie.
| לאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש. |
54 Era el día de la Preparación, y se acercaba el sábado.
| כל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת. |
55 Las mujeres que habían venido con él desde Galilea le siguieron, y vieron el sepulcro y cómo estaba colocado su cuerpo.
| הנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה. |
56 Volvieron y prepararon especias y ungüentos. El sábado descansaron según el mandamiento.
| לאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה. |
