< Juan 12 >

1 Seis días antes de la Pascua, Jesús llegó a Betania, donde estaba Lázaro, que había estado muerto, al que resucitó de entre los muertos.
ששה ימים לפני חג הפסח שב ישוע לבית־עניה, כפרו של אלעזר שהשיבו לחיים,
2 Y le prepararon allí una cena. Marta servía, pero Lázaro era uno de los que se sentaban a la mesa con él.
ונערכה לכבודו ארוחת ערב חגיגית. אלעזר ישב עם ישוע בין האורחים, ואילו מרתא שרתה את האורחים.
3 Entonces María tomó una libra de ungüento de nardo puro, muy precioso, y ungió los pies de Jesús y le secó los pies con sus cabellos. La casa se llenó de la fragancia del ungüento.
מרים לקחה מרקחת יקרה העשויה משמנים ובשמים ריחניים, משחה את רגליו של ישוע וניגבה אותן בשערותיה, ריח הניחוח מילא את כל הבית.
4 Entonces Judas Iscariote, hijo de Simón, uno de sus discípulos, que lo iba a traicionar, dijo:
אחד מתלמידיו אשר עמד להסגירו, יהודה איש קריות שמו, קרא:
5 “¿Por qué no se vendió este ungüento por trescientos denarios y se dio a los pobres?”
”המרקחת הזאת שווה הרבה כסף! היא הייתה יכולה למכור אותה ולחלק את הכסף לעניים.“
6 Esto lo dijo, no porque se preocupara por los pobres, sino porque era un ladrón, y teniendo la bolsa, solía robar lo que se echaba en ella.
הוא לא דיבר מתוך דאגה לעניים, אלא מתוך דאגה לעצמו. יהודה היה הגזבר של קבוצת התלמידים, ולעתים קרובות משך מכספי הקבוצה לצרכיו הפרטיים.
7 Pero Jesús dijo: “Dejadla en paz. Ha guardado esto para el día de mi entierro.
”הנח לה“, אמר ישוע.”היא עשתה זאת כהכנה לקבורתי.
8 Porque siempre tenéis a los pobres con vosotros, pero no siempre me tenéis a mí”.
העניים נמצאים אתכם תמיד, ואילו אני איני נמצא אתכם תמיד.“
9 Se enteró, pues, una gran multitud de judíos de que estaba allí; y vinieron, no sólo por causa de Jesús, sino también para ver a Lázaro, a quien había resucitado de entre los muertos.
יהודים רבים שמעו על ביקורו של ישוע, ועל כן באו לראות אותו ואת אלעזר שהקים לתחייה.
10 Pero los jefes de los sacerdotes conspiraron para dar muerte también a Lázaro,
בינתיים החליטו ראשי הכוהנים להרוג גם את אלעזר, כי בגללו נהרו למקום יהודים רבים והאמינו שישוע הוא המשיח.
11 porque a causa de él muchos de los judíos se fueron y creyeron en Jesús.
12 Al día siguiente, una gran multitud había acudido a la fiesta. Al enterarse de que Jesús venía a Jerusalén,
למחרת התפשטה השמועה בכל העיר שישוע היה בדרכו לירושלים. אנשים רבים מבין החוגגים
13 tomaron las ramas de las palmeras y salieron a recibirlo, y gritaron: “¡Hosanna! Bendito el que viene en nombre del Señor, el Rey de Israel”.
לקחו בידיהם כפות תמרים, הלכו לקראת ישוע וקראו:”יחי המשיח! יחי מלך ישראל! ברוך הבא בשם ה׳ מלך ישראל!“
14 Jesús, habiendo encontrado un asnillo, se sentó en él. Como está escrito:
ישוע בא לקראתם רכוב על חמור, ובכך קיים את הנבואה:
15 “No temas, hija de Sión. He aquí que viene tu Rey, sentado en un pollino de asna”.
”אל תיראי, בת ציון, הנה מלכך יבוא לך רוכב על עיר בן אתונות.“
16 Sus discípulos no entendían estas cosas al principio, pero cuando Jesús fue glorificado, entonces se acordaron de que estas cosas estaban escritas sobre él, y de que le habían hecho estas cosas.
תחילה לא הבינו תלמידיו שישוע קיים למעשה את הנבואה הזאת, אולם לאחר שישוע נתפאר בכבוד הם נזכרו במעשיו השונים אשר קיימו נבואות רבות מכתבי־הקודש.
17 La multitud, pues, que estaba con él cuando llamó a Lázaro del sepulcro y lo resucitó de entre los muertos, daba testimonio de ello.
אנשים רבים בקהל אשר ראו את ישוע מקים את אלעזר לחיים, ספרו על כך לאחרים.
18 Por esta razón también la multitud fue a su encuentro, porque oyeron que había hecho esta señal.
אנשים רבים יצאו לקראתו, כי שמעו על הפלא הגדול שחולל.
19 Entonces los fariseos decían entre sí: “Mirad cómo no conseguís nada. He aquí que el mundo ha ido tras él”.
אולם הפרושים היו אובדי עצות.”רואים אתם, נוצחנו. כל העולם נמשך אחריו!“קראו.
20 Había algunos griegos entre los que subían a adorar en la fiesta.
בין העולים לירושלים בחג הייתה גם קבוצת יוונים.
21 Estos, pues, se acercaron a Felipe, que era de Betsaida de Galilea, y le preguntaron: “Señor, queremos ver a Jesús.”
הם הלכו לפיליפוס מבית־צידה שבגליל וביקשו:”אדוני, אנחנו רוצים לפגוש את ישוע.“
22 Felipe vino y se lo comunicó a Andrés, y a su vez, Andrés vino con Felipe, y se lo comunicaron a Jesús.
פיליפוס מסר את ההודעה ל‎אַנְדְּרֵי, והשניים הלכו להתייעץ עם ישוע.
23 Jesús les respondió: “Ha llegado el momento de que el Hijo del Hombre sea glorificado.
”הגיעה השעה שיפואר בן־האדם“, אמר להם ישוע.
24 De cierto os digo que si el grano de trigo no cae en la tierra y muere, queda solo. Pero si muere, da mucho fruto.
”אני אומר לכם ברצינות: גרגר חיטה שנטמן באדמה צריך למות לפני שיוכל לשאת פרי רב, אחרת יישאר סתם גרגר בודד.
25 El que ama su vida la perderá. El que odia su vida en este mundo, la conservará para la vida eterna. (aiōnios g166)
האוהב את חייו על־פני האדמה – יאבד אותם; והשונא את חייו על־פני האדמה יזכה בחיי נצח. (aiōnios g166)
26 El que me sirve, que me siga. Donde yo esté, allí estará también mi servidor. Si alguien me sirve, el Padre lo honrará.
”הרוצה להיות תלמידי צריך ללכת בעקבותי, כי המשרתים אותי חייבים להיות במקום שאני נמצא. אלוהים אבי יכבד את כל אלה שהולכים בעקבותי ומשרתים אותי.
27 “Ahora mi alma está turbada. ¿Qué voy a decir? ¿Padre, sálvame de está hora? Pero he venido a está hora por esta causa.
כעת נבהלה נפשי, אולם איני יכול לבקש מאבי שיצילני מגורלי, שהרי לשם כך באתי לעולם.
28 ¡Padre, glorifica tu nombre!” Entonces salió una voz del cielo que decía: “Lo he glorificado y lo volveré a glorificar”.
אבי, פאר את שמך!“לפתע נשמע קול מהשמים:”כבר פארתי ואוסיף לפאר.“
29 Por eso, la multitud que estaba de pie y lo oyó, dijo que había tronado. Otros decían: “Un ángel le ha hablado”.
כל הנוכחים שמעו את הקול, אולם חלקם חשב שהיה זה קול רעם, וחלקם אמר שמלאך דיבר עם ישוע.
30 Jesús respondió: “Esta voz no ha venido por mí, sino por vosotros.
”הקול הזה היה למענכם ולא למעני“, אמר להם ישוע.
31 Ahora es el juicio de este mundo. Ahora el príncipe de este mundo será echado fuera.
”עכשיו הגיע מועד משפטו של העולם, ושר העולם הזה (השטן) יגורש.
32 Y yo, si soy levantado de la tierra, atraeré a todos hacia mí”.
וכאשר אנשא מן הארץ אמשוך אלי את כולם.“
33 Pero él dijo esto, dando a entender con qué clase de muerte debía morir.
הוא אמר זאת כדי לרמוז להם כיצד ימות.
34 La multitud le respondió: “Hemos oído por la ley que el Cristo permanece para siempre. ¿Cómo dices que el Hijo del Hombre debe ser levantado? ¿Quién es ese Hijo del Hombre?” (aiōn g165)
”אולם אנחנו למדנו מהתורה שהמשיח יחיה לנצח ולא ימות לעולם, אם כן מדוע אתה אומר שבן־האדם צריך להנשא מן הארץ? מי בן־האדם הזה?“שאלו אותו. (aiōn g165)
35 Por eso Jesús les dijo: “Todavía un poco de tiempo la luz está con vosotros. Caminen mientras tienen la luz, para que las tinieblas no los alcancen. El que camina en las tinieblas no sabe a dónde va.
”האור יישאר אתכם עוד זמן קצר בלבד“, אמר ישוע.”על כן, תנצלו את העובדה הזאת והתהלכו באור כל עוד אתם יכולים, מפני שעם רדת החשכה לא תוכלו למצוא את דרככם.
36 Mientras tengáis la luz, creed en la luz, para que seáis hijos de la luz”. Jesús dijo estas cosas, y se alejó y se escondió de ellos.
האמינו באור לפני שיהיה מאוחר מדי, כדי שגם אתם תהיו בני האור.“לאחר שסיים את דבריו הלך לדרכו, והם לא ראו אותו.
37 Pero aunque había hecho tantas señales delante de ellos, no creían en él,
על־אף הניסים הרבים שחולל ישוע, אנשים רבים לא האמינו שהוא המשיח.
38 para que se cumpliera la palabra del profeta Isaías que había dicho: “Señor, ¿quién ha creído en nuestro informe? ¿A quién se le ha revelado el brazo del Señor?”
הנביא ישעיהו חזה מצב זה כשאמר:”ה׳, מי האמין לשמועתנו, וזרוע ה׳ על־מי נגלתה?“
39 Por eso no podían creer, pues Isaías volvió a decir
לכן הם לא יכלו להאמין. ישעיהו אף ניבא:
40 “Ha cegado sus ojos y ha endurecido su corazón, para que no vean con sus ojos, y entiendan con el corazón, y se conviertan, y yo los sane”.
”אלוהים סנוור את עיניהם והקשיח את לבם. משום כך הם אינם יכולים לראות, להבין או לשוב אליו כדי שירפא אותם.“
41 Isaías dijo estas cosas al ver su gloria, y habló de él.
הנביא ישעיהו אמר דברים אלה על ישוע מפני שראה בחזונו את תפארתו.
42 Sin embargo, incluso muchos de los gobernantes creyeron en él, pero a causa de los fariseos no lo confesaron, para no ser expulsados de la sinagoga,
מנהיגי יהודים רבים האמינו כי ישוע הוא המשיח, אך לא הודו בזאת בפני איש, כי פחדו שהפרושים יטילו עליהם חרם.
43 porque amaban más la alabanza de los hombres que la de Dios.
לאנשים אלה היה חשוב יותר לזכות בכבוד מבני־אדם מאשר מאלוהים.
44 Jesús clamó y dijo: “El que cree en mí, no cree en mí, sino en el que me ha enviado.
”אם אתם מאמינים בי, אתם מאמינים למעשה באלוהים“, קרא ישוע.
45 El que me ve, ve al que me ha enviado.
”שהרי כל הרואה אותי רואה למעשה את שולחי.
46 Yo he venido al mundo como una luz, para que quien crea en mí no permanezca en las tinieblas.
באתי להאיר ולזרוח בעולם חשוך זה, כדי שכל המאמין בי לא יתעה יותר בחשכה.
47 Si alguien escucha mis palabras y no cree, yo no lo juzgo. Porque no he venido a juzgar al mundo, sino a salvar al mundo.
לא באתי לשפוט את העולם, כי אם להושיעו, ועל כן לא אשפוט את אלה השומעים את דברי ואינם מקיימים אותם.
48 El que me rechaza y no recibe mis palabras, tiene quien lo juzgue. La palabra que yo hablé lo juzgará en el último día.
דברי האמת שדיברתי ישפטו ביום הדין את כל אלה שדחוני ולעגו לי.
49 Porque no he hablado por mí mismo, sino que el Padre que me ha enviado me ha dado un mandamiento sobre lo que debo decir y lo que debo hablar.
כי איני מדבר אליכם על דעת עצמי; אני מוסר לכם מה שציווה עלי אבי לומר לכם.
50 Yosé que su mandamiento es la vida eterna. Por lo tanto, las cosas que hablo, como el Padre me ha dicho, así las hablo”. (aiōnios g166)
אני מוסר לכם בדיוק מה שמסר לי אבי, כי אני יודע שמצוותו תביא לכם חיי נצח.“ (aiōnios g166)

< Juan 12 >