ויסף אליהוא ויאמר׃ |
כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃ |
אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃ |
כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃ |
הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃ |
לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃ |
לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃ |
ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃ |
ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃ |
ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃ |
אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃ |
ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃ |
וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃ |
תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃ |
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃ |
ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃ |
ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃ |
כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃ |
היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃ |
אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃ |
השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃ |
הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃ |
מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃ |
זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃ |
כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃ |
הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃ |
כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃ |
אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃ |
אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃ |
הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃ |
כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃ |
על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃ |
יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃ |